בדומה ללפני שנה, הפוסט השתייך לנושא החם.

בנושא עמוד ענן.

הרבה השתנה ולא השתנה

גבר בי הרצון ללחום. נכנסה בי הפטריוטיות.

להגן. לשמור. להיות מגן, וחלק ממנו.

המבצע הסתיים. המלחמה לא.

אם לפני שנה היו אומרים לי שינהלו שיחות שלום וישחררו אסירים, הייתי צוחקת

קצת עצוב.

החדשות ישארו חדשות. 

הטילים לא נפסקו, הם פשוט עוד לא נשלחו.

אהוביי, לוחמיי, מורי דרכי, מגניי, שומריי

עיני נצח ישאו אליכם, 

בכבוד, הערכה, תמיהה, רצון עז, אהבה

נצח תהיו חלק מליבי, חלקה במותי

נצח דמי יהיה צבאי, בצבעי המגן

וחרוטות בו 3 אותיות המסמלות אדם אמיתי

לוחם.

כי ברצון ליבי. העדיף חייל על פשוט עם

עז וזיעה מובילים אתכם

האדמה והאנשים קודמים לכם

להגן. לשמור. להלחם.