אז כשהייתי בתקופת ההוא כתבתי מלא שירים, דכאוניים לרוב והרבה רגשות... קראתי אותם אתמול והבנתי כמה רגשות היו לי אליו וכמה שהם נעלמו כל כך מהר... מה אם זה יקרה ככה כל פעם? שאני ארצה מישהו ואהיה בטוחה שהפעם זאת הפעם שאני לא אפרד ממנו ואז ברגע של האמת אני אבין שזה לא זה.... ומה אם זה יקרה ברגע מאוחר מדי ואני אפגע בו ממש? מה אז? אולי הוא יגיד שהוא אוהב אותי ואני לא אדע מה להגיד? מה אז?
ובכלל אתמול ניסיתי לכתוב שוב,כבר שכחתי כמה זה כיף והבנתי שאני דיי סבבה בזה, יש שם כמה שירים דיי מוצלחים ואם זה לא שירים שלמים אז זה משפטים יפים שאני מקווה שאני אצליח לכתוב מהם משהו...
ובכללי עכשיו אני בשקט שאחרי הסערה וכן אני יודעת שהמשפט זה השקט שאחרי הסערה אבל היא כבר עברה ואני לא בטוחה שאני יכולה לעבור עוד אחת.
בנוגע למשקל, אני מתחילה לרדת... זה ממש קשה לי כי אוכל זה אהבת חיי אבל דיי כל החיים שלי אני מרגישה לא בנוח בגוף שלי אז הגיע הזמן להרגיש טוב ולא לדאוג. היום חשבתי על זה... אם אני לא דואגת בנוגע לגובה שלי בכלל יש אנשים שלא דואגים למשקל שלהם ושזה לא מפריע להם? הלוואי שהייתי כזאת. החברה הכי טובה שלי קראה לי אנורקסית במסע, זה היה כל כך פוגע.. כל מה שאני רוצה זה להרגיש בנוח וכן לפעמים יוצא שאני בשירותים ליד האסלה וחושבת אולי רק פעם אחת לא תשנה... אכלתי כל כך הרבה היום... אולי אם אני אעשה את זה רק היום זה יהיה בסדר.... אבל אני מבינה שזה לא בסדר ושזה לא בריא אז אני לא עוה את זה ואם החברה הכי טובה שלי חושבת שאני לא בסדר אולי אני באמת חולה בראש.
טוב דיי עם המשקל שלי חפרתי קצת...
ההורים שלי דיברו איתי על חיסון נגד סרטן הרחם... וזה שצריך לעשות את זה שנה לפני שמתחילים לעשות סקס... אז חשבתי לעצמי, עוד שנה? זה מלא זמן... דבר ראשון אני לא בטוחה שאני רוצה את החיסון, שמעתי עליו דברים דיי נוראיים, אבל נגיד עוד שנה אני כן מתכננת לא להיות בתולה יותר... אני אהיה בת 17 וחצי וזה לא שאני מתכננת להשתרלל אבל אם יהיה לי מישהו שאני סומכת עליו מספיק אז כן אני לא מתכננת להיות בתולה לעד... אז מה לעשות? ומה אם אני ארצה לפני זה? טוב בינתיים זה לא כזה רלוונטי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
