קצת משוגעת אבל במידה

אז כשהייתי בתקופת ההוא כתבתי מלא שירים, דכאוניים לרוב והרבה רגשות... קראתי אותם אתמול והבנתי כמה רגשות היו לי אליו וכמה שהם נעלמו כל כך מהר... מה אם זה יקרה ככה כל פעם? שאני ארצה מישהו ואהיה בטוחה שהפעם זאת הפעם שאני לא אפרד ממנו ואז ברגע של האמת אני אבין שזה לא זה.... ומה אם זה יקרה ברגע מאוחר מדי ואני אפגע בו ממש? מה אז? אולי הוא יגיד שהוא אוהב אותי ואני לא אדע מה להגיד? מה אז? 

ובכלל אתמול ניסיתי לכתוב שוב,כבר שכחתי כמה זה כיף והבנתי שאני דיי סבבה בזה, יש שם כמה שירים דיי מוצלחים ואם זה לא שירים שלמים אז זה משפטים יפים שאני מקווה שאני אצליח לכתוב מהם משהו... 

ובכללי עכשיו אני בשקט שאחרי הסערה וכן אני יודעת שהמשפט זה השקט שאחרי הסערה אבל היא כבר עברה ואני לא בטוחה שאני יכולה לעבור עוד אחת.

בנוגע למשקל, אני מתחילה לרדת... זה ממש קשה לי כי אוכל זה אהבת חיי אבל דיי כל החיים שלי אני מרגישה לא בנוח בגוף שלי אז הגיע הזמן להרגיש טוב ולא לדאוג. היום חשבתי על זה... אם אני לא דואגת בנוגע לגובה שלי בכלל יש אנשים שלא דואגים למשקל שלהם ושזה לא מפריע להם? הלוואי שהייתי כזאת. החברה הכי טובה שלי קראה לי אנורקסית במסע, זה היה כל כך פוגע.. כל מה שאני רוצה זה להרגיש בנוח וכן לפעמים יוצא שאני בשירותים ליד האסלה וחושבת אולי רק פעם אחת לא תשנה... אכלתי כל כך הרבה היום... אולי אם אני אעשה את זה רק היום זה יהיה בסדר.... אבל אני מבינה שזה לא בסדר ושזה לא בריא אז אני לא עוה את זה ואם החברה הכי טובה שלי חושבת שאני לא בסדר אולי אני באמת חולה בראש.

טוב דיי עם המשקל שלי חפרתי קצת... 

ההורים שלי דיברו איתי על חיסון נגד סרטן הרחם... וזה שצריך לעשות את זה שנה לפני שמתחילים לעשות סקס... אז חשבתי לעצמי, עוד שנה? זה מלא זמן... דבר ראשון אני לא בטוחה שאני רוצה את החיסון, שמעתי עליו דברים דיי נוראיים, אבל נגיד עוד שנה אני כן מתכננת לא להיות בתולה יותר... אני אהיה בת 17 וחצי וזה לא שאני מתכננת להשתרלל אבל אם יהיה לי מישהו שאני סומכת עליו מספיק אז כן אני לא מתכננת להיות בתולה לעד... אז מה לעשות? ומה אם אני ארצה לפני זה? טוב בינתיים זה לא כזה רלוונטי. 

פשוט כל כך קל, זה שם ואני יכולה את זה.

אבל אני לבד ונמאס לי. כמה אפשר להיות לבד.

כבר שלוש שנים לעשות את אותו הדבר וזה כבר נהיה משעמם.

וזה כבר לא מוריד מהלחץ וזה כבר נהיה קצת צפוי אבל מה לעשות כי אני לא יכולה למצוא דרך אחרת.

וזה ממש מוזר כי לא אמור להיות לי נמאס כי זה כיף.

אבל עדיין נמאס לי כי אני חושבת שאם לא היתי לבד אולי הייתי נהנית יותר.

אז היינו במסיבה והיה ממש כיף, זה היתי אני ועוד שתי חברות שלי. אז הגענו וכולם היו באיזור השתייה אז הלכנו גם ושתינו (שתיתי טיפה יותר מדי...חחח) ואז הלכנו לרקוד, פתאום אחד מהיותר חתיכים בשכבה בא לידינו ומחבק אותנו ואחת החברות שלי פתאום מתמזמזת איתו. הייתי יותר מדי שיכורה כדי להבין מה קורה ואז היא דחפה אותו והמשכנו לרקוד. אחרי שסופסוף הבנתי מה קרה צעקתי עליה שהיא דחפה אותו ואז היא הלכה אליו שוב. אני בכלל הייתי משגעת במסיבה הזו..... טוב אז בדרך חזרה ממקום שישבנו בו חברה שלי דחפה אותי על הבן הכי שרמוטה שאני מכירה בערך. (הוא היה עם כל השכבה כמעט) אז החזקנו ידיים כזה והוא שאל אולי אם אני וההוא עדיין ביחד אז אמרתי לו לא, ושנפרדנו לפני חודש. אז הוא שאל אם אני רוצה ללכת איתו הצידה אז אמרתי שסבבה אבל לא יותר מנשיקות והלכנו. ובמקום מספיק רחוק מהמסיבה הוא התיישב על ערימה של בולי עץ והתיישבתי עליו והתנשקנו, זה לא שהפעם הרגשתי ניצוצות או משהו אבל להיות עם מישהו יותר מנוסה זה ממש שונה אבל זה אותו דבר במובנים אחרים. להיות עם מישהו מנוסה זה פחות לדאוג לגבי אם אתה עושה את זה נכון, איך לשבת, איך ואיפה לגעת... הכל יותר רגוע. זה היה הרבה יותר טוב מהפעמים עם ההוא. משכתי לו בשיער ומצצתי לו את השפה בלי לשים לב בכלל, הכל היה טבעי יותר. באיזשהו שלב הוא אמר ואו..... אני הייתי בשוק, הוא היה עם כל כך הרבה בנות והוא אמר ואו? מסתבר שהוא ממש רצה אותי כבר מאז שבאתי... היום חברה שלי ספרה לי... חחח 

החברה השניה התמזמזה עם מישהו אחר גם איזה שעה אבל צילמו אותה ועכשיו זה התפרסם בשכבה, והיא לא יודעת עד כמה זה נורא....אני גם לא אספר לה, עדיף שלא תדע. היא במילא לא זוכרת כלום.

אז היום ניו יירז ואני תכף הולכת לג'ים. ומה אז? אני הולכת לחברה שלי וסתם נשב ונחכה עד לשנה הבאה.

אז הייתי בספרד, לבקר חברים (אלה שנשארו שם עדיין). היה ממש כיף אבל דיי אני לא יכולה להמשיך להתאהב בבנים ש:

1. אין לי סיכויי איתם
2. גרים רחוק
3. תפוסים/רוצים מישהי אחרת/רוצים להיות ידידים

דיי כמה אפשר? 

אז הכרתי אותו שנה שעברה, ודיברנו פעמיים אבל בכל פעם דיברנו מלא. וכן אני רציתי אותו, ממש, אבל הוא רצה מישהי אחרת אז עזבתי את זה כי לא רציתי להכנס ביניהם

אז השבוע ראיתי אותו שוב, ושוב דיברנו מלא ואז התחלנו לדבר בוואטסאפ. וזה רק גורם לי להרגיש רע יותר כי אני לא אראה אותו בקרוב אבל אני צריכה את התשומת לב שלו ואני מרגישה כמו זונת תשומי אבל אני פשוט חייבת את זה.. וזה לא מכולם, רק ממנו.

נמאס לי מבנים שוב. 

נראה לי שאני בי פולר

ואני גם היפוכונדרית

אני ואמא שלי החלטנו שאני אלך לסוג של פסיכולוגית כי אני צריכה להוציא..... היא לא יודעת שאני לא אסתום את הפה.... 

בנוגע לזה שאני לא עושה ספורט דווקא

שאני אוכלת הרבה כדי שהיא תבין שהיא לא עוזרת

בקיצור אמא שלי מהיום שהבנתי שאוכל זה טעים יושבת לי בתוך הצלחת

ונמאס לי

אני אהיה בגודל ובמידה ובכושר שאני רוצה

אני לא החיית מחמד שלה

זה הכל מאהבה כןכן אבל אני דיי בטוחה שאם לא הייתי חזקה, הייתי בולימית או אנורקסית