אם הייתי קצת יותר מבוגרת, הייתי אומרת שאריק איינשטיין היה הילדות שלי
אבל אני עדיין בשלבי הילדות שלי, אז אפשר לומר שאריק איינשטיין היה חלק ממני
וחלק ממני מת כשהסתכלתי בחדשות
והוא אחד מהדברים היחידים שאפשר לסמוך עליהם
דמות וירטואלית ביוטיוב, עם תמונות צוחקות, קצת שובבות, עם קול אבהי ושירים שפעם גרמו לי לחייך ועכשיו גורמים לי לבכות
וזה עצוב שיום אחרי שהגעתי ביוטיוב לשיר כל כך מקסים שלו ושמעתי אותו שוב ושוב
ואז הוא מת
וזה לא יכול להיות
אח שלי, בן ארבע שמע אותי מספרת לאמא שלי על זה ושאל מי מת
עניתי לו "אדון שוקו"
הוא אמר "איזה מסכן
אני רוצה שהוא ימשיך לשיר.
תשימי לי את אדון שוקו"
ואריק לדעתי הוא החלק היותר יפה של ישראל
והחלק הזה מישראל מת עכשיו
אדון שוקו,
ישראל תמיד תזכור אותך
"בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
