ירדן נגד העולם. או שלא.

יש אצלנו בבית הספר מורה שמארגנת פעם בכמה חודשים מבצע של הכנת חבילות שי לחיילים. זו יוזמה מבורכת, ולמרות כל הדעות הפוליטיות המעורבבות שלי אני לא יכולה שלא לתמוך בה. למרות זאת, יש שני דברים שמפריעים לי במורה הזו: קודם כל- היא פאשיסטית. בשנה שעברה הגיע עיתנואי ערבי להרצות לכיתות ח' והיא צעקה עליו והביעה בחוסר כבוד מוחלט את דעותיה הפוליטיות (יש לי חברים שהיו בהרצאה וסיפרו לי את זה). מדי פעם אפשר אפילו לשמוע בדיבור שלה מעט גזענות, שלא משנה כמה תנסה, היא לא תוכל להסתיר.
הדבר השני שמציק לי במורה הזו הוא הדרישה המוגזמת לקשב, קשב של מאה אחוזים, מה שהיא לא עושה. כשהיא הסבירה לנו על היחידה שלה אנחנו מכינים חבילות שי הסתכלתי עליה והקשבתי, למרות שמדי פעם יכולתי לשמוע שמץ של גזענות בדבריה, גם אם לא התכוונה. אחרי חמש דקות כאלו העברתי עמוד בספר שהיה על השולחן שלי באותו רגע- הרגל שהתפתח מהצורך לחמוק מעט מהריכוז המוגזם הזה (כן, קשה לי להתרכז במשך חמש דקות במשהו אחד בלי "מנוחה" קצרה של שנייה). הסתכלתי לשתי שניות על העמוד, ואז המורה אמרה לי בזלזול: "ולמה את לא מקשיבה?"
השבתי לה ברוגע, בשיא הכנות: "אני כן מקשיבה". היא, בתגובה, השיבה לי בטון והמבט הכי מזלזלים בהם פנו אלי מעולם: "לא, את לא."

קשה לי לתאר במילים את המבט הזה. המשפט הזה, שאמנם פוגע כי הוא מטיל ספק בדבריי, הופך לפוגע מאוד כשהוא נאמר בצורה פוגענית כזו, מזלזלת ולא מכבדת. ברכות, הצלחת לפגוע בי. זלזלת בתלמידה. מה תעשי עכשיו? תקבלי איזה פרס חשוב שמגיע לך? 
יש הרבה תלמידים שפונים אליהם בזלזול, לעתים רחוקות. זה לא בסדר, זה לא תקין. הרבה פעמים התלמידים האלו באמת לא מקשיבים לאורך כמה דקות או שהם מפריעים למהלך שיעור תקין. גם אני הייתי לא בסדר, לשנייה. לא הפרעתי למישהו כשהעברתי דף, או שאולי משב הרוח הקליל (מאוד) הפריע למי שישבה לידי, וגם אז לשנייה אחת.
 

אני מכבדת מורים. גם אם כל התלמידים בכיתה שלי כועסים על מורה מסויים אני אמצא דרך לצדד בו, למצוא הגיון במה שעשה. הפעם, פשוט הרגשתי שהכבוד המועט ביותר שהגיע לה כמורה נעלם. משהו באופי הצייתן שלי גרם לי להקשיב לה לעוד חמש דקות, אבל במעט זלזול, לא כמו קודם. כמו שלמורה מגיע כבוד מינימלי, כך גם לתלמיד. רוב המורים מכבדים את התלמידים, ולא זוכים לכבוד בחזרה. הפעם, המורה זכתה לכבוד שנתתי לה, וזלזלה בי אחרי שנייה של חוסר קשב. אני יודעת שלא הייתי בסדר לשנייה, אך לא מבינה איך היא הגיעה למסקנה שאני לא מקשיבה לה בכלל.