לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

היפופותומונסתרוססקוויפדאליאופוביה


"המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הכניסני תחת כנפך


התאפרי בעדינות

מול הבבואה השקופה

נשימה אחרונה

חכי רגע נוסף

לפני שתשחררי אותה

חזרה לאוויר העולם.

צעדי יחפה

על המדרכה החמה

אל תכווצי את עינייך

השתקפי לך מתוך צילך.

שמלה לבנה

חושפת את זוג רגלייך

צחורות בתוך רחוב הומה

צללים

ועכשיו

היפרדי ממני לשלום

בליטוף אחרון על פניי

קפלי אותי בעדינות

והכניסני תחת כנפך.

נכתב על ידי אנדורפינים , 18/3/2015 13:45   בקטגוריות אלגורית, ברוח פילוסופית, הפרעות., שירה בקושי, על אלוהים ואמונה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Omnius ב-18/3/2015 14:19
 



הדרך לגיהנום סלולה באמונות תפלות.


נותרו לו שבעה צעדים

עד שיגיע לשערי הגהנום

ועדיין הוא ממלמל לעצמו

חזרה בתשובה.

 

ואיזו מן שאלה בכלל הייתה לו?

נותרו לו חמישה צעדים

הוא עוצם את עיניו

כדי להסתיר את החשכה

שבדרכו.

 

ריח גופות מחלחל לאפו

או צחנה צבעונית מדממת

הוא ניצב מול שער הגהנום

ועוד נאחז בתקווה למחילה.

 

הוא יושב במדור הרביעי

כאן לא יוכל עוד לישון

המראה היא כותלי הגהנום

והוא עירום.

 

אין ריח של גופות

רק ריח הנצח הרקוב

והוא עוד מוסיף לקרוא לאלוהים

שוב

ושוב

ושוב

נכתב על ידי אנדורפינים , 26/12/2014 17:19   בקטגוריות אלגורית, ברוח פילוסופית, פריקה., שירה בקושי, מבוגרים, ילדים, על אלוהים ואמונה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ענבָּים. ב-21/1/2015 06:30
 



לנפץ אתכם לשיר.


כשאתם נעלמים

אני שונאת אתכם

ומקללת כל שארית חלקיק

שעוד נותרה על גופי

ושייכת

לכם.

 

אני כותבת עליכם שירים

אם הייתם יודעים

בטח הייתם מפחדים,

כמה כוח יש לי

כשאני מרסקת אתכם לאותיות.

 

ואותך

שהיית בתוכי

ריסקתי לשיר סוריאליסטי

ואותך

שהייתי בתוכך

וגילפת אותי פתאום

ניפצתי לשיר מטופש.

 

ואותך

שעוד לא הכרתי

אבל אכיר

ולא אסמוך עלייך

עד שאתפתה להאמין

ואחרי שתבתר את יאושי

ותקמט את שיניי

ותתלוש את קמט הצחוק

הבתולי

שיתחיל להתגבש לו סביב עיניי

אותך

אעניש הכי חזק. 

 

אותך,

אהפוך לשיר

שאתה כבר הלחנת

מזמן.

 

 

 

נכתב על ידי אנדורפינים , 17/11/2014 14:26   בקטגוריות אלגורית, מחשבה, על אלוהים ואמונה, שירה בקושי, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנדורפינים ב-19/11/2014 22:13
 




דפים:  
Avatarכינוי:  אנדורפינים

בת: 11




5,238
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנדורפינים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנדורפינים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)