מאיה מתעצבנת

היום בדקתי על מה כתבתי בבלוגים קודמים שלי, ומצאתי את זה.(שם הפוסט לא עובר מסך next!!)  אשמח לשמוע את דעתכם: (נכתב ב18.7.13) זה לא שאין לי על מה לכתוב, פשוט בזמנו לא קיבלתי פידבק אז חשבתי לנסות שוב <3 

את הרעיון לפוסט הזה קיבלתי אתמול כשזכיתי לחוות בפעם המי יודע כמה הערת ביניים ממקק אנושי שחשב שאם הוא יושב מאחורי מסך, בעיר אחרת , בפלנטה אחרת, ששם חיים יצורי ביצה חשוכים, ואני לא יכולה להעיף לו סטירה מצלצלת בו במקום, אז מותר לו להגיד הכל.

. אחסוך מכם את המילים שבהם בחר המקק להשתמש, אבל תדעו שלמרות שיכולתי להתעלם כמו בפעמים קודמות, ופשוט לספוג את העלבון, ולהמשיך הלאה החלטתי הפעם להשיב אש!

היום אני כותבת לכל המקקים העשויים בשר ודם וזבל אנושי, שחושבים שמותר להם להגיד הכל, למי שהם רוצים מתי שהם רוצים, כאילו מילים הם רק בועות באוויר ואין להם שום השפעה על בני אדם.

היום אני כותבת לכל האלה שיש להם חבר קטן, ממש פצפון שיושב בתוך המכנסיים הבלויות שלהם, שבגללו הם מרגישים אפסים מאופסים ולכן הם חייבים להוציא את מרירותם על בנות המין היפה והמתוחכם כל כך שהם יודעים שהם לעולם לא ישיגו עם האישיות העכברושית שלהם והפרצוף הכה מכוער עד כדי בחילה.

למרות שלעולם לא תענו לי, ובכנות התשובה שלכם ממש לא מעניינת אותי, אני חייבת לשאול,מה גורם לכם לחשוב, שזה בסדר להטריד נשים בהערות מגעילות וחסרות טאקט? איזה חלק במוח המעוות שלכם אמר לכם שזה בסדר להודיע למישהי שהוא מבסוט מכמה איברים בגוף שלה, והוא היה שמח להתעסק איתם, ובקרוב, ואם אפשר, תיקחי את זה כמחמאה ותפסיקי להיות כזאת לחוצה!

יש לי חדשות בשבילך, ג'וק יקר, לא אני היא הלחוצה, אלא אתה. אתה לחוץ כי אף אחת לא שמה עליך, אז אתה מנסה כל מיני טריקים ומילים מגעילות כדי למשוך תשומת לב. תשומת לב שבחיים לא תקבל בחיים האמיתיים, אז אתה מתחבא מאחורי מסך ומקלדת ומקשקש את עצמך לדעת, עד כי אתה לא מבדיל בין רע לטוב. ומבחינתך להעיר לבחורה שלא פגשת מימיך, ולעולם לא תפגוש (כי אין לך אומץ להיות גבר אמיתי או לפחות לנסות להתנהג כמו גבר אמיתי) מה אתה חושב על איבריה המוצנעים.

אני לא יכולה לעשות הרבה חוץ מלהגיד תודה שלפחות באינטרנט אפשר לחסום אנשים ולעולם לא לתקשר עמם יותר. ובאמת לאחל לך שיום אחד ימצאו תרופה למחלה הארורה שבה נדבקת בילדותך כנראה מאביך, או כל יצור זכרי אחר שפגשת בימי חייך העלובים. מחלה קשה אך ניתנת לריפוי עם הפסיכולוג המתאים, או איזה כדור טוב שיסתום לך את הפה המלוכלך שלך, או שישתק לך את האצבעות עד שלא תוכל להקליד אפילו את המילה סליחה.

אתם חייבים להבין, החוויה של אתמול באמת לא הייתה נוראית, זו הייתה סתם הערה מטומטמת של בחור לא חכם במיוחד ודי עלוב, אבל זאת הייתה עוד הערה אחת מיני רבות שאני ועוד מיליוני נשים כמוני סופגות מדי פעם. ונמאס! היום אני מוציאה את העצבים שלי, על כל הפעמים ששתקתי. שתקתי כשבחורים ברחוב אמרו לי "וואי, מה הייתי עושה לך" אין לכם מושג, כמה פעמים שמעתי את זה ואפילו לא רק מבחורים בגיל שלי, אלא מכמה פשפשים בגיל ההתבגרות.

שתקתי, הרכנתי ראש, בלעתי את גאוותי והמשכתי הלאה. (שאלוהים יסלח לי, אבל אני מקווה שאף אחת לעולם לא תתחתן אתם, אחרת לא נותר לי לעשות דבר חוץ מלרחם על אותן בנות שמוכנות שיתייחסו אליהן כאל חפץ. צעצוע מין).

שתקתי על כל הפעמים ששרקו לי ברחוב, (ולא זאת לא מחמאה, לכלב שורקים, לא לבת אדם.)

ושתקתי עוד עשרות פעמים, בגיל ההתבגרות, וכיום כשאישה בוגרת. אבל זהו, לא שותקת יותר, לא שותקת, כי גם לי יש מסך ומקלדת, ויש לי פלטפורמה להוציא את העצבים שלי, בלי לפגוע בחפים מפשע. ולא, אתה ממש לא חף מפשע. ואני לעומתך כן עוברת מסך!

NEXT!

נו, אהבתם?