 כינוי:
BrightDarkness בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2014
מה זה בשבילי להיות גותית?
ירדתי מהאוטובוס ומשב רוח קריר קיבל את פניי. לאחר שפשטתי מעליי כל שכבה מחממת מוקדם יותר במהלך היום, הגיעה העת ללבוש אותן חזרה. עצלנותי הידועה לשמצה מנעה ממני להתעטף בחולצה ארוכת שרוולים, מפני שלא היה לה את הכוחות הדרושים בכדי להניח לרגע את תיק הגב על המדרכה, ולהרימו שוב. נעמדתי בגבי לתחנת האוטובוס הריקה, זרועי מתוחה במרחק מה מגופי, אצבעותיי מקופלות מלבד האצבע המורה. שיירה של רכבים נכנסים אל מעגל התנועה, חלקם פונים שמאלה, חלקם ממשיכים ישר וחולפים על פניי. עוד לפני שמעגל התנועה נבנה היה קשה לתפוס כאן טרמפים. היום, על אף השינויים בתנועה, המצב לא השתנה. או שהאנשים הם אלו שהשתנו. בשנים האחרונות תפיסת טרמפים נעשתה מלאכה קשה - אך אפשרית.
מספר דקות לאחר מכן רכב לבן עצר ליד המדרכה. אם זכור לי נכון, היה זה גבר עם עור מעט שזוף, חולצה כהה וכרס קטנה. הוא דווקא שמח שיש מי שידבר איתו בזמן הנסיעה, כדי שלא ישתעמם, ולא יירדם. האיש הזה עובד בחשמל, וספציפית היום קרה שהוא עובד בשעות הצהריים במקום המנוחה אליה הוא רגיל - על כן הוא עייף. השיחה נדדה אל מקום מגוריי, על הנוף שנשקף מהבית שלי, ולאחר מכן לנושא של בילויים. כתגובה לכך שהוא סיפר שהוא יוצא לבלות פעם בשבוע, סיפרתי שאני לא יצאתי כבר שנה. הוספתי שאני לא טיפוס של יציאות לפאבים/בארים ושאין מקומות בילוי בסגנון שאני אוהבת באיזור, אלא רק בתל אביב.
מיותר לציין שבשלב הזה הסקרנות שלו עלתה. ביקשתי שיעצור בתחנה. בדקה שנותרה מהרגע שביקשתי שיעצור עד לרגע שבו ארד מהרכב, ניסיתי להסביר לו במה מדובר; אנשים שאוהבים אווירה אפלה יותר, בגדים כהים יותר, ומוזיקה קודרת - ההסבר הכי גרוע שיכולתי לתת בזמן קצר.
ירדתי מהרכב. והוא שאל אם הוא יכול לבוא איתי למסיבה כזאת. סירבתי בנימוס.
לפני מספר ימים דיברתי עם ידיד על צילומי פוסט מורטם - צילום של האדם לאחר המוות שלו. הצילום נעשה כך שיראה שהאדם המנוח עודנו בחיים - נושא מעניין למדיי. במהלך השיחה הידיד אמר שהנושא מאוד מעניין אותו, וקישר את החיבה שלו לאנשים מתים, ואת הרוב המנצח של בגדים שחורים בארון - לגותיקה. אמר שאולי גם לו יש צד גותי. האמנם?
האם כל הגותים אוהבים בתי קברות, עכבישים, עטלפים, גולגלות, ערפדים, אנשי זאב, מוות, בגדים שחורים?
חד משמעית לא.
אז מה זה בשבילי להיות גותית?
אני חושבת שגותיקה זה משהו אינדיבידואלי, ושכל אחד תופס את זה בדרך שונה.
אני לא טיפוס של הדברים שצויינו מעלה אשר נחשבים לגותים, למעט השחור (יש לי גם צבעים נוספים בארון). הם נתפסים אצלי כמשהו ילדותי שקיים לרוב אצל בני טיפש עשרה ומטאליסטים.
גותיקה בשבילי זה בטחון עצמי. זה המקום בו אני מרגישה בבית. שם אני הכי נינוחה, והכי אני.
זאת האווירה האפלה של המוזיקה, הלבוש המיוחד - מחוכים, מגפיים עם אבזמים, ניטים, בגדים מתקופות שונות, והמסתורין - שמושכים אותי לשם. הנפש שלי מאושרת ברגעים ובהזדמנויות המעטות בחיי בהן מתאפשר לי להנות מכל זה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
