 כינוי:
BrightDarkness בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פתיחת דלתות
לפני כשבועיים הספר הגיע לארץ. יצאתי מהדואר עם חבילה חומה, שגודלה כחצי מפלג גופי העליון. תהיתי אם גם הספר שבפנים גדול כמעט כמו העטיפה.
הוא אכן היה גדול מהממוצע.
מה יש בספר? הכל. הפרקים הראשונים עוסקים במידות ומדידת הלקוח, בכלים הדרושים לעבודה, ובהסברים על קריאת הסימנים המסומנים על הגזרות.
בהמשך מסבירים כיצד לשרטט גזרות בסיסיות של חולצות, מכנסיים, ג'קטים, ווסטים, וקפוצ'ונים. הספר נוגע גם בפיתוח של גזרות ונותן מספר של גזרות שפותחו מגזרות הבסיס.
שלושה פרקים מוקדשים לסוגים השונים של הצווארונים, הכיסים, והשרוולים . פרק נוסף עוסק בזיהוי אי התאמה בין בגזרה לגוף ותיקונם.
הסברים והוראות
ההוראות לשרטוט הגזרות נראים מסובכים ולא ברורים בהתחלה, אך הם נעשים פשוטים יותר לאחר שמתרגלים לסגנון ולשפת הספר.
הספר מלא בתמונות.
מידות
המידות הן באינצ'ים, אך אל דאגה, בסוף הספר יש טבלה להמרת מידות.
סיכום
לפי התרשמותי, הספר מתאים מאוד למתחילים ולמתקדמים.
וכעת אני צריכה למצוא גברים שמוכנים להיות שפני נסיון. יש מתנדבים?
סטימפאנק
מה קורה כשאין חשק לצייר, אבל אין משהו טוב יותר לעשות? מציירים בכל זאת. לאחרונה הבנתי שבציורי אופנה מתרכזים בבגדים, ולכן אין צורך לצייר פנים.
לפעמים הדמויות לא מצאיותיות: הברכיים דקות, ושוק הרגל שמנה ביחס לברך.
סיבות אלה ואחרות, וחוסר חשק לציור הביאו אותי ליצור את הדמות השמאלית.
בעקבותיה ציירתי את הדמות הימנית, ועוד רבות אחרות. כרגע בחרתי להציג דמויות בסגנון הסטימפאנק.
| |
משכורת ראשונה
משכורת ראשונה
משכורת
ראשונה, לאחר תקופה ארוכה ללא עבודה. פתאום אפשר לנשום לרווחה. את הימים
שלפני המשכורת ביליתי בחיפוש אחר דברים לקנות. זאת מאחר וזמן רב לא קניתי
משהו - בדים לא נחשב כי מדובר בצורך מסוג אחר שיש לתת עליו מענה. מצאתי כמה
קולרים מעניינים וזולים, ונעליים מיוחדות שראיתי לפני חודש ונפשי חושקת
בהן.
אך כרגע ישנם דברים חשובים יותר שצריך לקנות.
אז הנחתי בצד
את כל המותרות, ובמקומן רכשתי ספר שרציתי לקנות כבר מספר חודשים; ספר
המסביר כיצד להכין גזרות לגברים לפי טבלת מידות, ומידות אישיות!
הוא כבר בדרך אליי, כך שבקרוב מאוד אוכל לתפור בגדים גם לגברים.
לפני
שרכשתי את הספר חיפשתי ספרים נוספים וקראתי עליהם ביקורות. לרוב הספרים
היה קשה למצוא תצוגה מקדימה - האתרים סיפקו רק את הפרק הראשון מתוך הספר,
שבו מדברים על הכלים הדרושים לעבודה וכו', כך שזה לא נתן לי מספיק מידע
אודות טיב הגזרות.
לבסוף בחרתי בספר Patternmaking for menswear;
classic and contemporary by Myoungok Kim, Injoo Kim שהיה הספר היחיד
שמצאתי לו הצצה יותר מעמיקה על הגזרות, וקיבל ברובו ביקורות טובות.
החסרון היחיד של הספר הוא שהוא עובד עם אינצ'ים, מה שמאלץ אותי או לקנות סרגלים וסרט מידה באינצ'ים, או להמיר את המידות לסנטימטרים.
מעבר דירה
לפעמים
זה מתסכל, כשאני ממש רוצה לסיים משהו כמה שיותר מהר, אבל אין לי את
החומרים הדרושים, והחנות הקרובה לא נגישה (מרחק נסיעה של 40 דקות). או כמו
עכשיו, שבא לי ארטיק והצרכניה כבר סגורה. אבל יש בזה גם יתרונות - כמו
ללמוד לדחות סיפוקים.
אהובי שוקל ברצינות מעבר למרכז, ואני חושבת על זה
ברצינות פחותה. מעבר למרכז מלחיץ אותי, ויש לי המון חששות ופחדים בעניין
בכל מיני נושאים. למשל, האם אצליח למצוא עבודה, אם יהיה לי מספיק כסף לשלם
את כל החשבונות. כשאני עוברת למרכז, אני רוצה להיות בטוחה שאני יכולה
לחיות, ולא רק לשרוד. שארוויח מספיק כדי לממן את הדירה ושאר הדברים, ושישאר
לי סכום נאה שחלקו אוכל לחסוך וחלקו לבזבז. אך ספק שבשלב הזה של החיים זה
יקרה.
אני מרגישה שלשלם על דירה, מים, חשמל, אוכל זה בזבוז של כסף.
עם הכסף הזה הייתי יכולה לטייל בעולם, ללמוד, לקנות ספרים, בדים וכו'. מצד
שני, יציאה מהבית זהו דבר הכרחי. ואני בטוחה שיהיה לי טוב יותר להתרחק קצת
מההורים.
אבל, אני לא ממש רוצה לגור במרכז - למרות שכל האירועים המעניינים קורים דווקא שם.
אני
אוהבת את האיזור שאני גרה בו, אף על פי שהוא מרוחק מהכל (וקשה למצוא עבודה). יחסר לי הירוק,
ועצי הפרי הנפלאים שבגינה (תותים, תאנים, אגוזים). השקט, והלילות הקיציים
הקרירים. תחסר הפרווה הנעימה של הכלב, והכיף בהקשבה למוזיקה בפול ווליום
מבלי שהשכנים מתלוננים.
| |
התקדמות ולמידה מטעויות
אל כנס עולמות לא הגעתי. שמעתי מאנשים שהיה כנס ממש טוב, והקוספלייס היו מושקעים. מיילא.
למה
לא הגעתי? לא היה לי כסף. במקום זאת, מצאתי עבודה לארבעה ימים במהלך פסח.
עדיף לעבוד, בכדי שיהיה לי את הסכום הדרוש לנסיעה לכנס הבא.
את ארבעת
הימים בעבודה העברתי בהפעלת דוכן יצירה לילדים. בהתחלה חששתי שלא אצליח
להסתדר עם הילדים, אך מהר מאוד הבנתי שאני דיי טובה בזה.
גיליתי שיש לי סבלנות אליהם - אין לי סבלנות לאנשים בוגרים. הרגשתי נוח ונהניתי לעבוד איתם.
עוד בענייני עבודה; לאחר החג חזרתי לעבוד בתחנת הדלק, בלית ברירה. זאת מאחר ולא מצאתי עבודה אחרת.
גם
כאן הופתעתי לטובה. אני הרבה יותר סבלנית ובעלת נכונות לעזור. בשבועיים
שאני עובדת שם, עבדתי עוד על עצמי, ועכשיו אני יכולה להתייחס יפה לאנשים
ששואלים שאלות שהייתי מתעצבנת עליהם.
אני גאה בעצמי, על שהצלחתי להפוך את התחנה - שהתקופה שעבדתי בה הייתה סבל בשבילי - למקום שנעים לי להיות בו.
יום
אחד אני רוצה להתנסות במכירות, תוך שימת דגש על עבודה בחנות. אסרטיביות,
ויכולות מכירה אחרות הם דברים שחסרים לי. ולמרות זאת חשוב לי לנסות.
כמו כן אני רוצה להתנסות גם בעבודה כפקידת קבלה במלון.
ונעבור לתפירה.
לפני שבוע תפרתי חצאית לוליטה. אך אבוי, עשיתי טעות.
לפני שאסביר את הטעות, אציג בפניכם את החצאית.
איפה טעיתי? ובכן, אופנת הלוליטה שואבת השראה מהתקופה הויקטוריאנית ומתקופת
הרוקוקו. בתקופה הויקטוריאנית ה- BUSTLE DRESSES היו באופנה.
ה-BUSTLE, שזאת הגבעה בחלק האחורי של הגוף (שנראית כמו תחת ענק), הייתה נפוחה יותר או פחות בהתאם לאופנה המשתנה.
בשלב מסוים, חשיפת הפטיקואט - התחתית שלבשו מתחת לשמלה - נעשה לדבר אופנתי.
במאה ה-18 וגם לאורך כל ההיסטוריה, לאנשים הייתה חשובה ההרמוניה בין האדם והטבע. וזה התבטא גם בבגדים.
באופנת הלוליטה ישנן חצאיות הנקראות BUSTLE SKIRT, אף שאינן דומות בצורתן לשמלת הבאסטל מהתקופה הויקטוריאנית.
אך הן דומות בכך שגם הן חושפות חלק מהבגד התחתון.
כמו כן הרמוניה חשובה מאוד גם באופנת הלוליטה.
ההרמוניה
- או יותר נכון החוסר בה - היא מה שעושה את החצאית לא מתאימה ללוליטה.
בחצאיות באסטל, כמו זאת שתפרתי, כשהחלק החשוף נמצא מקדימה, אסור שתהיה
ניגודיות חריפה בין החלק התחתון לעליון.
לבן ושחור מנוגדים למדיי. רק
בצבעים הרמוניים, הדומים אחד לשני בגוון, מותר להשתמש. גוונים כמו תכלת
ולבן, חום וקרם, אדום וורוד, שחור ואפור, בורדו ושחור מתאימים לסוג הזה של
החצאית.
לעומת זאת, הניגודיות של שחור ולבן מותרת, רק כאשר החלק החשוף נמצא מאחור.
 
לחיצה על התמונות תעביר אתכם למקורות של התמונות.
שמחה שלמדתי את העניין הזה. אך באותה העת זה מתסכל שלא אוכל ללבוש אותה כחלק מתלבושת לוליטה.
| |
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
