1/2/2104..עברו5 שנים בדיוק. 5 שנים מלאות בטוב, ברע. 5 שנים ששינו אותי מקצה לקצה. 5 שנים שלמדתי בהם על עצמי ועל החיים המון. 5 שנים בלעדייך.
בכנות, הכרחתי את עצמי להתרגל למצב החדש, שהצלחתי לשכוח שבכלל יכלה להיות אפשרות שתהיי פה. חיים שונים לגמרי שבהם לא שכלתי אחות והמשפחה שלי לא נהרסה, חיים שבהם כשקשה לי- במקום להסתגר בחדר או לחשוב פעמיים לפני שאני בוחרת לפרוק לבנאדם ולעשות את זה בהיסוס- הייתי יכולה לפנות אלייך, לחברה הכי טובה שלי...
האזכרה שלך הייתה היום. ואירוני קצת שיום המשפחה היום, ואנחנו לא בהרכב מלא , אף פעם לא נהיה. זה בכלל כבר לא מרגיש לי כמו משפחה, אין את ההווי הזה שאני רואה אצל משפחות אחרות.. וזה חסר לי. כי פעם היינו כאלה, יש לי כל כך הרבה זכרונות טובים שלנו כמשפחה - בניגוד מוחלט ל5 שנים האחרונות, כשאפשר לספור את הזכרונות האלה על יד אחת..
5 שנים, ועדיין מתגעגעת וכואבת כאילו זה קרה אתמול ♥
מצרפת פה את השיר "שלך"..
"חיבוק שלא נגמר ואז ברגע הוא נגמר..."
"וסוף, סוף לסיפור אני חותמת בלי רצון על טופס השחרור.."
שני המשפטים האלה כמו סכין בלב כל פעם כשאני שומעת את השיר הזה וחושבת עלייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again