אז אחרי שחרשתי בטירוף למבחן במתמטיקה שהיה היום, כמובן, מהלחץ הרגיל שלי - לא שמתי לב לדברים שהיו לי מול העיניים, ואכזבתי את עצמי. אני יודעת שאני מסוגלת להרבה יותר מזה, אבל משום מה שברגעי אמת אני לא מצליחה להביא את זה לידי ביטוי.
הייתי מצוברחת, הברזתי מכל השעות שאחרי והלכתי לגן ההוא, שקסום מבחינתי, שאליו אני באה כשהכל נראה חסר סיכוי ושום דבר לא הולך לי.
שמה אוזניות, מתיישבת מתחת לעץ "שלי", ונותנת לדמעות לרדת, נותנת לעצמי לפרוק את זה החוצה, להשתחרר מזה, מהלחץ, מהציפיות, מהאכזבה.
ישבתי שם בערך חצי שעה, אולי טיפה יותר. ישבתי שם ופשוט בכיתי, בכיתי וקראתי לעצמי כישלון. התנהגתי לעצמי בצורה שלא הייתי רוצה להתנהג כמותה לאדם אחר. למשל, אם יהיו לי ילדים, אני בחיים לא אגיד להם שהם כישלון. אני אגיד להם שישתדלו וישקיעו, ושאם לא הולך, אז לא הולך, ולפעמים זה לא תלוי אך ורק בהם. אלה החיים, ולפעמים הם חרא, אבל זה לא אשמתם.
אז למה בעצם אני לעצמי אדם זר? או שמא לא אדם כלל, הרי גם באדם זר לא הייתי נוהגת כך לעולם. למה אני נותנת לעצמי להיות כל כך קשה עם עצמי? אז לא הגעתי לציפיות של עצמי, לא הוצאתי את הציון שאני יודעת שאני מסוגלת, אבל זה לא אומר שאני כישלון. ואיפה שהוא בפנים אני חושבת שאני יודעת את זה, גם ברגעים שאני מלקה את עצמי נפשית בהאשמות ופוצעת לעצמי כל טיפת הערכה עצמית שיש לי.
הגעתי הבייתה, ראיתי איזה סרט דרמה שהכניס אותי עוד יותר למחשבות פילוסופיות על החיים (כן, זה היה חכם. לא.) והחלטתי לגשת עכשיו למחשב ולבדוק מה זה באמת "כישלון". גיליתי שלא, אני לא כישלון מהדהד. אבל כישלון כן היה לי, כי באמת לא השגתי את המטרה שלי. אבל אולי זה רק אומר שאני צריכה להנמיך ציפיות ולהוריד את המטרה טיפה. או להיזכר שהדרך להצלחה באמת רצופת כישלונות. זה היה די אירוני שהפירוש לבן אדם שליו הופיע באותו חיפוש. כי זה בדיוק האדם שאני מתכוונת להיות.
זה ישמע ממש מתפלסף ומלודרמטי, אבל להיות בן אדם שליו מרגע זה - הופך להיות המטרה החדשה שלי! היום זה היום שאני מתכוונת לשנות את זה, הגיע הזמן. היום אני מחליטה שאני זה אני, וזה מה שיש, ואולי זה לא כל כך נורא כמו שאני נוהגת לחשוב לעיתים קרובות. אולי אני זה מספיק, אולי זה לא הספיק לו, לה , להם, אבל זה מספיק בשבילי!
הוא:"את מוזמנת להטריד אותי מינית מבטיח לא להתלונן "
אני:"חחח זה מה שכולם אומרים, ובסוף אני מוצאת את עצמי ליד איזה בוצ'ה מאחורי סורגים ..."
כשאנשים יבינו שבני אדם הם לא חפצים, שכשנמאס אפשר לזרוק, בלי לתת יותר מדי הסברים או מילות סליחה, פשוט להעיף אותם מהחיים שלהם כי כבר אין בהם תועלת, כי הם מיצו אותם עד תום, כי הם קמו יום בהיר אחד והחליטו שנמאס להם-
בספונטניות נסעתי היום עם חברה לתל אביב לקצת שופינג ביום האחרון של החופש לפני תקופה שתגרום לנו לרצות לקפוץ מעזריאלי ולא להסתובב בתוכו
אז יצאתי עם שלל די גדול, הסתובבנו בערך 6 שעות (!) וכואב לי כל הגוף! אבל היה לי כיף :)
יצא לי לראות זוגות פה ושם וחשבתי כמה שאני לא אגרור את חבר שלי (כשיהיה) לשופינג, מסכן, למה לגרום לו לסבול ככה
שיא היום שלי היה כשהתקשרו אליי ממספר לא מזוהה, ומסתבר שזאת המלהקת לכוכב הבא היא פגשה חברים שלי בשופרסל בעיר, ושאלה אותם אם הם מכירים אנשים שיודעים לשיר. הם הביאו את המספר שלי! אבל כששמעתי על זה, לא חשבתי שבאמת יתקשרו
בקיצור, מצאתי את עצמי לא יודעת מה להגיד לה כשהיא רצתה לקבוע לי אודישן עוד שבועיים! אני אוהבת לשיר, אבל כל התוכניות האלה סובבות סביב סיפור אישי טרגי ולא בהכרח הכישרון, ואני יודעת שיש לי סיפור טוב, אבל לא בא לי לחלוק אותו עם כל העולם.
ועוד סיבה שלא חושבת שכדאי לי ללכת, זה בגלל שאני לא באמת יודעת לזוז על במה.. אין לי את ביטחון העצמי מספיק גבוה בשביל זה.
אה כן, ואני גם לא אוהבת את הפאנל שופטים בתכנית הזאת. אני לא מעריכה אף אחד מהם מבחינה מוזיקלית. בדה וויס למשל אני מעריכה אותם אחד אחד, אולי את שרית חדד פחות. וחבל שאביב גפן פרש
וחזרה לסיפור, היא תפסה אותי כשהייתי באיזה פינה בשוק הכרמל, אז שאלתי אותה אם היא יכולה לחזור אליי בערב, והיא אמרה שכן, אבל לא התקשרה עד עכשיו :) כנראה זה סימן שבאמת לא כדאי חחח
אגב, מישהו שדי הטעם שלי פשוט ניגש אליי היום בעזריאלי ואמר לי "היי" וחייך אליי. הובכתי מדי שפשוט עניתי לו "היי" חזרה וחייכתי, אבל המשכתי משם עם החברה. טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה
אולי הפסדתי פה משהו טוב.. אני מעריכה ממש את הגברים שיש להם את האומץ לגשת ככה לבחורה. טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
היום אני מחליטה שאני זה אני, וזה מה שיש, ואולי זה לא כל כך נורא כמו שאני נוהגת לחשוב לעיתים קרובות. אולי אני זה מספיק, אולי זה לא הספיק לו, לה , להם, אבל זה מספיק בשבילי! 
"
-)
היא פגשה חברים שלי בשופרסל בעיר, ושאלה אותם אם הם מכירים אנשים שיודעים לשיר. הם הביאו את המספר שלי! אבל כששמעתי על זה, לא חשבתי שבאמת יתקשרו
כינוי:
Feel again