אל תדברי איתי. אל תפני אלי.
אחרי שהשקעתי כל כך הרבה, מכל הלב, באמת, בלי לצפות לתמורה, בלי כלום, רק כדי שתחייכי ותהיי מאושרת- זה מה שאני מקבלת? ועוד ככה, בלי לדבר איתי ובלי כלום?
עלבון יותר גדול מזה לא יכולתי לבקש ממך. וטוב שסוף סוף קלטתי את זה.
ועוד בתמימותי חשבתי לדבר איתך, כי הבנתי כמה דברים אתמול. עזבי. לא שווה את זה.
אגב? הבעיה רק בך. כי את חיה בסרט שכולם אמורים לקרוא את המחשבות שלך ולדעת מה את מרגישה וחושבת בלי שתגידי ואז כולם לא בסדר כי אופס, אנחנו לא קוראי מחשבות. ועובדה שכולם, אבל כולם, מרגישים איתי נוח והכל בסדר, אלא אם יש דברים שאני לא יודעת ואז זו לא בעיה שלי. ביום שתלמדי לתקשר עם אנשים ולהגיד להם בדיוק מה מפריע לך, יהיה לך הרבה יותר טוב.
שיהיה לך טוב. אני לא רוצה אותך בחיים שלי. לא אחרי זה. כנראה שזה בכל זאת היה השיא.