החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

ואו, איזו שנה. האמת, מרגיש לי כמו שנתיים. 

עוד סילבסטר שבו אני לבד, כמו כל סילבסטר בחיי עד כה. קצת מאכזב, אבל בהתחשב בזה שעד עכשיו לא ממש הייתי מוכנה לזוגיות, זה הגיוני. 

וכמו איזה מעגל כזה- גם בתחילת השנה וגם בסופה אני לא בקשר איתה. 

אז מה היה לי? 

עבודה שעזבתי בגלל אי אלו דברים, למרות שסך הכל היה לי בה טוב ואני קצת מתגעגעת, כולל ערב צוות אחד בלתי נשכח... אם לא היה הסוף הצורם הזה... נו. מילא. 

שבוע באנגליה, שהיה ניסיון כושל לשכווח ממנה ולנסות להתנתק. מסתבר שאולי שבוע לא מספיק, כי לשכוח ממנה לא שכחתי אבל במהלך הטיסה הזאת החלטתי להתפטר ולעבור לצפון. 

מריבות ועניינים שלא קשורים אלי, שאיכשהו נכנסתי אליהם ובמאמץ רב הצלחתי לתקן את הנזק. 

מעבר לצפון... לעיר שאני מאוד אוהבת. סוף סוף קיבלתי את השקט והשלווה שהייתי כל כך זקוקה להם. 

גיליתי מחדש את החברות הטובות שלי, שעמדו לצידי בכל הרגעים הקשים של השנה הזאת, כולל אחת שהחזיקה אותי בלילה קשה במיוחד. שמחה שיש לי אתכן. אוהבת אתכן מלא. 

שינוי גישה משמעותי מאוד שאכן עזר לי הרבה ושינה לי את כל החשיבה. 

התמקדות והתקדמות (שמתם לב שאלו שתי מילים עם אותן אותיות?) בעסק שלי, כולל העסקה הכי גדולה שהיתה לי אי פעם בתור עצמאית ובחודש האחרון- גם פריצת דרך והגשמת חלום בדמות הרצת פיילוט לסדנה שאני רוצה לעשות בעסק, שמשמחת אותי מאוד. 

התקדמתי עוד כמה צעדים במטרה לאזן את בלוטת התריס הסוררת שלי. הבדיקות האחרונות היו מעולות, ממש רקדתי משמחה. צריכה לעשות עוד בדיקות כדי לראות ששום דבר לא השתנה מאז. וכל זה רק באמצעות תזונה וטיפולים אלטרנטיביים.

עבודה חדשה כשכירה שהתחלתי בחודשיים האחרונים. בנתיים נחמד שם.

האקסית יצאה מחיי באופן סופי.. אין לי כל כך מושג למה, אני רק יכולה לנחש, אבל זה לא ממש מפריע לי למען האמת. זה פשוט עוד משהו שקרה. 

וגם היא, שהזכרתי בהתחלת הפוסט, הבחורה שאהבתי כל כך,  שעד כה היא אהבת חיי, יצאה מחיי אחרי שיא שבו ישנתי אצלה, משהו שאם הייתם אומרים לי לפני שנה שיקרה, לא הייתי מאמינה. בעיקר אחרי מסר האיומים שקיבלתי ממנה בתחילת השנה..

למרות שזה היה בסך הכל כדי שיהיה לי איך לחזור, עדיין. 

גם זה כבר לא ממש מפריע לי. אפילו הכעס שלי כבר נעלם לו. הגלגל מסתובב תמיד. שיהיה לה טוב, היא באמת לימדה אותי המון. 

ובכך אני פותחת דף חדש. נקי. 

בא לי זוגיות. בא לי כבר קשר. ויש לי הרגשה שזה הולך להיות המיקוד בשנת 2014. זוגיות. 

כי מצאתי את המקום שלי. התייצבתי. עכשיו אני פתוחה ומוכנה להכניס מישהי באמת לחיים שלי. 

בא לי כבר לצאת מהארון בפני המשפחה המורחבת, להביא מישהי לליל הסדר. וזה יכול לקרות רק עם בת זוג רצינית באמת. 

בא לי להפסיק להסתיר, להפסיק לשתוק כשאחת הדודות אומרות לי "כשתמצאי את הגבר שלך.." או משהו בנוסח כזה או אחר. בא לי להיות אני. 

גם בזוגיות, גם בעסק, גם בבית. גם בבריאות. הכל. 

שנת 2014- הנה אני באה. רק עוד 3 שעות.. :-)

עריכה: עכשיו בדקתי ומה שאיחלתי לעצמי בפוסט הזה לשנת 2013, אכן קרה- נגמלתי ממנה (למרות שאני עדיין מדברת עליה הרבה, זה לא אומר כלום) ויצאתי מהבית. אז כנראה ששנה הבאה באמת תהיה לי זוגיות.