התחיל מזה שבזכות זה ששתי החברות הכי טובות שלי התחילו לעבוד באותו קניון (במקומות שונים, במקרה לגמרי), הלכתי לפגוש אותם שם. היה נורא משעשע לראות אותן בעבודה.
אז יצא שהקדמתי כי היה לי טרמפ עם אמא והייתי צריכה לשרוף שם שלוש שעות עד שאחת תגיע והשניה תסיים לעבוד.
בגלל שאחת התחילה לעבוד לפני שהשניה סיימה, ישבתי עם הראשונה בהפסקה שלה. ואז חיכיתי שהשניה תסיים.
כשהיא סיימה ישבנו קצת והיה כיף ויצא שישבנו גם שלושתינו ביחד והיו צחוקים, כשהחברה הפדחנית שלי שאלה איזה מוכר באחת החנויות שם אם מישהי אחרת שעובדת שם זה גבר או אישה.
אחר כך נפרדתי מהן. הלכתי לבנק, סידרתי ענינים שם ואז הלכתי לאכול סושי במסעדה הקבועה שלי, שהיא כבר לא כל כך קבועה כי הרבה זמן לא אכלתי שם.
ואז היו לי שוב כמה שעות להעביר עד ההופעה של הדבילית, אז העברתי אותן בקריאת ספר ("כמעט מושלם" לא זוכרת של מי..) בספריה של צומת ספרים.
בהופעה היה פשוט כיף. איכשהו יצא שזאת היתה הופעה אינטימית מאוד והיו שם שתיים שהרבה זמן לא ראיתי ואחת שלא הכרתי. וככה אחרי ההופעה ישבנו ארבעתנו (הדבילית, שכזכור היא דבילית רק כי היא אמרה לי לא, דיי היתה עסוקה בענינים שלה), השיחה זרמה, המישהי שלא הכרתי היתה ממש חמודה. ולמרות שהיא לא הטעם שלי בשיט וקצת גדולה ממני הרגשתי שאני ממש רוצה איתה משהו. לא משהו רציני. פשוט משהו.
וכבונוס- כמעט לא חשבתי על הבחורה שאהבתי כל כך. אולי ככה זה כשכיף לי.
וזהו. עכשיו אני במרץ מידיי בשביל ללכת לישון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
