החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

זה מה שאני עושה בשבועיים האחרונים. וזה למה הייתי כל כך צריכה לדבר עם הגברת שלא עונה וכנראה שגם לא תענה.

מצד אחד, העבודה שלי דיי משעממת ובלתי מאתגרת בעליל. מצד שני, עבודות לא משעממות וכן מאתגרות בעליל נמצאות במרחק של שעה נסיעה ולפעמים גם יותר, אין להן גמישות במשמרות בדרך כלל והן דורשות גם בוקר, בעוד שהייתרון הכמעט יחיד בעבודה המשעממת והבלתי מאתגרת בעליל שלי הוא שלא צריך לקום בה בבוקר. הייתרון הכמעט יחיד הנוסף בעבודה הזאת שאני קובעת איך בא לי לעבוד, כלומר, באיזה ימים.

מצד שני, לקחתי את העבודה המשעממת והבלתי מאתגרת בעליל הזאת במטרה להתאתגר בעסק שלי, שכן עבודה מאתגרת בעליל תפגע במטרה להתמקד בעסק.

אבל עכשיו אני לא כל כך בטוחה שאני בכלל רוצה להתמקד בעסק, שהצליח להכניס משכורת חודשית. בשנה. הידד.

דיי ברור שהעסק הזה לא רווחי בעליל ושכמות האנרגיה שהוא מוציא ממני די לא שווה את זה. גם לא את ההנאה המועטה שאני אשכרה מתפרנסת מכתיבה, כי וואלה, אני לא.

מצד שלישי, זה עדיין הסכום הגדול ביותר שהרווחתי אי פעם בתור עצמאית. קולולו. מרגש.

מצד רביעי (כמה עוד צדדים אפשר שיהיו לדבר אחד?), אני אף פעם לא ארוויח יותר מזה אם אני לא אעשה משהו נועז.

וזה בדיוק הזמן למעשים נועזים.

אבל מה?

וזאת, רבותי, שאלת מיליון הדולר, או שאלת 20 אלף שקל שאני צריכה להחזיר, אם נהיה קצת יותר מציאותיים.

כי רעיונות נועזים לא חסר.

איפשהו בגיל 25 (עם סטייה של שנה פלוס מינוס כי אני לא באמת זוכרת באיזה גיל זה היה באמת), כשהלכתי ללמוד סאונד, היתה לי איזושהי תוכנית. והיא היתה מגובשת, עד כמה שתוכניות בגיל 25 יכולות להיות מגובשות.

ואז החלטתי שנמאס לי להיות מאוהבת במורה שלי לגיטרה, טסתי לחו"ל, הכרתי את האקסית (לא בחו"ל), חזרתי לארץ והבנתי שלעסוק בסאונד אני כנראה לא אעסוק- בין היתר גם כי אני אישה וגם כי אין לי רישיון נהיגה או איזשהו כיוון להוציא אחד, וכל התוכנית המגובשת שלי, שהבסיס שלה היה לעסוק בסאונד כדי להתקדם משם לדברים אחרים, דיי קרסה.

אז בדרך הלכו 50 אלף ש"ח, שהיו מנוצלים יותר טוב אם הייתי מגשימה את החלום שלי וטסה לשלושה חודשים באנגליה- אם הם רק היו שלי במלואם ולא בצורת הלוואה, ועוד כמה אלפי שקלים על הטיסה  לחו"ל וכל מה שמתלווה לזה ואני עכשיו בגיל 31 אוטוטו, תוהה מה לעשות עם החיים שלי, בדיוק באותה נקודה שהייתי בה בגיל 25, פלוס מינוס שנה או שתיים.

אז כמו שאפשר להבין, רעיונות נועזים בהחלט לא חסר.

אבל העניין הוא שהפעם אני צריכה רעיון נועז שאני יכולה להגשים.

כלומר, חוץ מהרעיון הנועז של להשאר פשוט בעבודה שלי או למצוא משהו מאתגר יותר, כי על זה כתבתי כבר בתחילת הפוסט.

ועוד עניין הוא, שאני צריכה שהרעיון הנועז הזה לא יהיה בסדר גודל של 50 אלף שקל.

ועניין נוסף הוא, שהמוח שלי פשוט ריק מרעיונות נועזים.

כלומר, יש את הרעיון הנועז הזה לשכור בית פרטי בין 5 חדרים ולהשכיר אותו לסדנאות, הבעיה היא שאת הרעיון הנועז הזה אני רוצה להגשים כבר כמה שנים טובות, ואיכשהו כל פעם אני מגיעה לדירה הכי לא מתאימה לדברים מסוג זה.

בין אם בגלל שבדירה תקוע עמוד תומך בדיוק באמצע הסלון, או שהדירה עצמה תקועה בחור שסביר שמנחי סדנאות לא יגיעו אליו.

או גם וגם.

וחוץ מזה, יש גם את העניין שבעבודה המשמעמת והבלתי מאתגרת שלי אני כנראה לא אמצא זוגיות לעולם, אלא אם תצנח לשם אשת חלומותי ואני גם אוכל לדבר איתה. אבל זה עניין אחר.

אי לכך- הפעם אני צריכה רעיון נועז מסוג אחר.

אבל מה?

וזאת, רבותי וגבירותי, שאלה של 20 אלף שקל.

בהצלחה לי.