החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

יום חמישי בלילה, דווקא בדיוק כשאני כבר מתה ללכת לישון כי עבדתי שישי בוקר בפעם הראשונה, נוחתת עלי בחורה בפייסבוק. 

ראיתי תמונות, בול הטעם שלי. אישרתי ת'בקשה. מדברות קצת, מבררת איך היא הגיעה אלי, ואחרי כמה זמן אמרתי לה שאני צריכה ללכת לישון כבר כי מחר משמרת בוקר. אמרנו לילה טוב וזהו. 

יום שישי פניתי אליה בווצטאפ (אחרי שביקשתי את המספר), התכתבנו קצת. וזהו. מאז היא לא פונה אלי ולא עונה לי וכלום. נעלמה. 

אז בהתחלה נורא התלהבתי, עכשיו אני מבינה שהיא לא בשבילי. לא ברור לי למה היא לא עונה, אם זה בגלל שאני לא הטעם שלה והיא לא רוצה להגיד לי (אין הרבה תמונות בפייסבוק שלי, אולי 4), אם זה בגלל שהיא פשוט עסוקה מידיי או שהיא נעלבה ממני, לא יודעת. 

אבל היא לא בשבילי כי בשיחה הראשונה היא ישר השוויצה במה היא טובה. וכן זה הלהיב אותי אבל וואלה, על ההתחלה להשוויץ בכשרונות שלך זה לא עושה רושם טוב, כשחושבים על זה. 

לא יודעת מה הקטע הזה שלה, אבל נו. החלטתי שמה שיהיה יהיה ואני נלא עושה יותר שום צעד בכיוון שלה. 

ובואופן מוזר, היא דיי דומה לאהבת חיי עד כה. בהתנהגות יותר מאשר בחיצוניות. 

אז אולי עדיף שלא. 

זהו, הולכת לאכול.