החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

למרות שעדיין לא הגענו לסוף החודש, אני יכולה להגיד שבהחלט שברתי שיא חודשי בהכנסות בעסק שלי.

אחרי שחודש שעבר הפעילות שלי עמדה על כמעט אפס (באופן מוזר, אני דיי זוכרת שהיו לי פגישות.. צריכה לבדוק את זה יותר לעומק ולהשוות בין היומן, לקבלות, לחשבון הבנק שלי), החודש הגעתי לסכום משמעותי, בהחלט סכום שמתקרב ליעד שלי. ועדיין לא נגמר החודש..

האמת בתחילת החודש הרגשתי שזה עומד להיות חודש טוב, רק שלא ציפיתי שעד כדי כך.

השקתי השבוע קמפיין שכבר בהתחלה הניב פניה רצינית ומעניינת ובכך סייע לי לשבור את השיא.

רק חבל שלמרות כל זה אני עדיין במינוס, בעיקר בגלל שחודש שעבר לא היו לי הכנסות מהעסק (פסח וכל זה..), לקחתי חתול וגם הקצבה הגיעה לי קצת יותר מוקדם מהרגיל. אם לא הייתי במינוס הייתי אפילו יכולה לחסוך קצת אולי..

אמרתי את זה לאמא שלי. היא בתגובה- אל תתלהבי, זה לא אומר שבחודש הבא תגיעי ליעד הזה. רגע, מה?! למה לא להתלהב? עד שקורה משהו טוב לא להתלהב ממנו? אז כן, אני מתלהבת. שברתי שיא חודשי בהכנסות, זה משהו שבהחלט צריך להתלהב ממנו, כי אם לא זה הייתי פושטת רגל עכשיו. וכל שקל שהרווחתי הרווחתי ביושר ובזכות. גם זה משהו בימינו, לאור כל הפרשיות שמופיעות בכותרות.

והחלק הטוב הוא שכל העבודה נעשתה בחודש הזה. כלומר, לא מדובר על עבודות מתמשכות שרק עכשיו קיבלתי את התשלום עליהן. ועוד חלק טוב- הכל נעשה בתנאים שלי. בדרך שלי. בסכומים שאני רציתי לקחת. בלי להתפשר. בלי להתקפל. הוספתי זמן, כן, זמן אין לי בעיה להוסיף. אבל אני לא עושה הנחות מעבר ל"הנחות" (בכאילו) שאני עושה בדרך כלל.

ואם אני יודעת להגיע ליעד הזה פעם אחת, סימן שאני יודעת להגיע אליו גם בפעם השניה, והשלישית, והרביעית ו.. הבנתם את העניין.

כי כמו שאומר משפט ידוע- אם ידעת לעשות שקל אחד ממשהו, סימן שתדעי לעשות גם את השקל הבא. ובכן, אני בהחלט יודעת.

עכשיו רק צריך לצאת מהמינוס הארור הזה (מזמן לא הייתי בכזה מינוס) ואז לצאת מהחובות הגדולים שלי, ואז להתחיל לחסוך.

ויש לי יעד- 12 חודשים מהיום אני חופשיה מחובות ומכפילה את המחזור השנתי שלי.

אני אופטימית מתמיד בקשר לעסק הזה :)

כיף לי :)