החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

בשעה שש בערב. החתול ישב לידי על הספה, לשם שינוי בנחת וברוגע. אני ישבתי לקרוא ספר.

כאילו אין לי דאגות בעולם. חושבת על זה שכתבתי כבר ל2 לקוחות היום, דיברתי עם עוד לקוח אחד חדש. שיחה מרתקת ביותר של שעה וחצי שנועדה ללמוד על העסק שלהם כמה שיותר. 

עבדתי במצטבר בסך הכל בערך 4 שעות היום, כולל שיחת הטלפון שכבר קיבלתי עליה את התשלום.

הולך להיות לי כיף לעבוד איתם, תחום מעניין ביותר שלמדתי הרבה היום, גם על עצמי..

הזמן שלי חופשי. עכשיו כבר שמונה וחצי. כל היום לא יצאתי מהבית. מי צריך לצאת מהבית כשבחוץ כל כך חם ובפנים יש חתול מתוק.

אפילו מצאתי פיתרון לשריטות: תערובת של כורכום, שום ולימון עוזרת להן להחלים באופן שמדהים גם אותי. אין על הטבע בקטעים האלו.

החיים המושלמים לכאורה. למה לכאורה? כי המינוס שלי חוגג, למרות כל הכסף שנכנס החודש. בחודש אחד עשיתי את כל המחזור של שנה שעברה. בגלל שזה סכומים יחסית קטנים, זה אולי לא מרשים במיוחד. אני גאה בעצמי ועדיין, המינוס..

והדאגה. אני צריכה למצוא שיטה שעובדת. צריכה מישהו שיוציא ממני את השיווק. לא רוצה לשווק! לא הקמתי את העסק שלי בשביל להיות אשת שיווק.

אבל אין לי כסף לזה אז עכשיו אני חייבת. וזה מבאס אותי ומתסכל אותי עד כדי כך, שעכשיו עצרתי את הכתיבה וכתבתי על זה פוסט באחת הקבוצות העסקיות שאני  חברה בהן בפייסבוק.

נכון, ללכת להיות שכירה לחודש אחד יפתור לי את העניין. לזמן קצר. זה כמו פלסטר. כי בחודש הזה לא יהיה לי זמן לנהל את העסק, אני אהיה עסוקה בעבודה. ואז יהיה לי בום קטן של כסף, שייעלם לפני שאספיק להגיד כסף. ואז שוב יהיו הוצאות ומספיק חודש אחד של אפס הכנסות כדי להיות שוב במינוס.

לא, זה יותר מידיי מטריד אותי העניין הזה. חייבת למצוא לזה פיתרון, חיייבת. וכמה שיותר מהר יותר טוב.

אז החיים המושלמים שלי, מושלמים רק לכאורה. כי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ואין לי כסף וזה מתסכל אותי.

להכניס שותפה זאת גם לא אופציה. אז אין לי מושג מה לעשות. רעיונות?