החולשה האמיתית היא לא להראות חולשהחיה כמו שאני רוצה לחיות. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2015
 את בטח מתה לדעת
מה גרם לי להתאהב בך ככה, שגם שנתיים פלוס שאת לא בחיים שלי עדיין קשה לי להתגבר ולהמשיך הלאה, וזה בלי שבכלל הינו ביחד..
בטח כשהכרת אותי לא תארת לעצמך לאן זה יוביל.. גם אני לא ידעתי. רק כשראיתי אותך בפעם הראשונה במצלמה התחלתי לחשוד, בקטנה. כי אז התאהבתי בך. אז זה עוד היה בקטנה. אילו הייתי מקשיבה לך ומתרחקת כבר אז אולי כבר היתה לי בת זוג.. אבל אני לא מצטערת. כי את היית הראשונה שתמכה בי באמת. הראשונה שהאמינה בי באמת. וזה מה שגרם לאהבה שלי להתחזק.
את יודעת לתמוך. זה מובנה בך. בכמה שיחות שלנו הייתי עם פה פעור כי נשמעת בדיוק כמו כל ספרי העזרה העצמית האלו שאני קוראת ואילו אצלך זה בא בטבעי..
ובמצב השבור שהייתי בו אז, אחרי הפרידה מהאקסית, הייתי כל כך צריכה את התמיכה, את המישהו הזה שיאמין בי.
והשיחות, אוי השיחות... כמה שאני מתגעגעת. עם כמות האנרגיה שהיו אצלי אחרי כל שיחת לילה איתך היה אפשר לתדלק מטוס סילון ועוד היה נשאר עודף..ולא משנה כמה שעות נותרו עד שהייתי צריכה לקום לעבודה... שאת היית זו שהצליחה להחדיר בי את האמונה שאני מסוגלת למצוא עבודה בכלל...
היו, ועדיין יש, תקופות שבהן אני חושבת שזהו, שעבר לי. ואחרי כמה זמן אני פתאום שומעת עלייך או רואה אותך בתמונה חדשה והכל מתחיל שוב..
עדין אוהבת. עדיין מתגעגעת. עדיין רוצה לשמוע את הקול שלך שוב.. עדיין מחכה..
| |
| כינוי:
בת: 41
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
