החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

האם לדבר שעות בטלפון כל יום?

האם להתקשר אחת לשניה כשרע לנו?

אתמול הבנתי מה זאת חברות. חברות אמיתית.

יש לי חברה אחת, שאנחנו חברות כבר יותר מ-12 שנה. הכרנו באיזה פורום ומאז כמעט לא נפרדו דרכנו. אפילו עבדנו יחד באיזה מקום עבודה, שאני גררתי אותה לשם,  כי זה היה קרוב לבית שלה, במקרה. 

אנחנו יכולות לא לדבר חודשיים בטלפון. למעשה, שנה שלמה לא דיברנו בטלפון. רק הסתמסנו.

קצת התעצבנתי על זה, אבל זה כבר שיגעון שלה. וזה לא קשור לחברות בנינו.

ואתם יודעים מה? כל דבר חשוב, כל אירוע שאני עושה, כל משהו גדול שקורה לי בחיים- היא שם.

נכון, כשהאקסית נפרדה ממני היא יצאה קצת לא בסדר, אבל עדיין היא היתה שם, בדרכה.

ואתמול היא באה, והביאה חברה. והיינו בסך הכל 4 אנשים, אבל היה כיף. אחר כך נשארנו ודיברנו.

זה היה מבחן טוב מאוד בשבילי איך העניין הזה עובד בתור הרצאה. לא יודעת עד כמה זה עובד.

מזל שלא באו הרבה אנשים, לא הייתי מצליחה להשתלט עליהם.

ואני מעריכה לגמרי את החברה הזאת. שבאה. שהשתתפה. שהיה לה אכפת.

אחרי כמה זמן עוד חברה הגיעה. היה כיף לראות אותה אבל היא לא ממש היתה קשורה לפעילות.

גם מעריכה את הפאב הזה שלמרות שהיינו כל כך מעט נתן לי לקיים את זה כאילו היו שם 20 איש.

היה לי יום מעניין אתמול. עוד צריכה לעבד את כל מה שהיה.

היום על הבוקר חטפתי שריטה כואבת במיווחד במקום אסטרטגי מהחתול. הוא לא עשה את זה בכוונה אז אין לי אפילו איך לכעוס עליו..

הוא פשוט נתלה עלי כדי לעבור ו..אאוץ.

מקווה שהמשך היום יהיה יותר טוב.

ואני מנצלת את הימים האחרונים של השקט לפני שהגנים ליד הבית שלי חוזרים לעבוד ושוב הרעש של הילדים ישגע לי תשכל.

ובנימה זו, יום טוב שיהיה :)