החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

שבו אכתוב לך משפט בלי להצטער עליוו? איך אני רוצה לעבוד איתך מקצועית אם אני לא יכולה לדבר איתך שיחה אחת בלי לרצות למות אחריה ולהצטער על כל משפט שני?

למה יש לך השפעה כזאת גדולה עלי? אפילו להיא שקראתי לה פה אהבת חיי לא היתה כזאת השפעה..

רוצה רק לדבר איתך שיחה אחת נורמלית בלי להתבייש בעצמי. והקטע הכי מוזר, שכשאנחנו נפגשות הכל סבבה. כאילו אני לא עושה לעצמי פאדיחות כל פעם שאני כותבת לך.

ובלי קשר בסוף מתחילה לעבוד מחר. הודיעו לי אתמול. אז עוד יום בבית. ניצלתי אותו לסידורים. מגניב לי.