החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אל תדברי איתי. אל תפני אלי. 

אחרי שהשקעתי כל כך הרבה, מכל הלב, באמת, בלי לצפות לתמורה, בלי כלום, רק כדי שתחייכי ותהיי מאושרת- זה מה שאני מקבלת? ועוד ככה, בלי לדבר איתי ובלי כלום?

עלבון יותר גדול מזה לא יכולתי לבקש ממך. וטוב שסוף סוף קלטתי את זה.

ועוד בתמימותי חשבתי לדבר איתך, כי הבנתי כמה דברים אתמול. עזבי. לא שווה את זה.

אגב? הבעיה רק  בך. כי את חיה בסרט שכולם אמורים לקרוא את המחשבות שלך ולדעת מה את מרגישה וחושבת בלי שתגידי ואז כולם לא בסדר כי אופס, אנחנו לא קוראי מחשבות. ועובדה שכולם, אבל כולם, מרגישים איתי נוח והכל בסדר, אלא אם יש דברים שאני לא יודעת ואז זו לא בעיה שלי. ביום שתלמדי לתקשר עם אנשים ולהגיד להם בדיוק מה מפריע לך, יהיה לך הרבה יותר טוב. 

שיהיה לך טוב. אני לא רוצה אותך בחיים שלי. לא אחרי זה. כנראה שזה בכל זאת היה השיא.

חשבתי על זה. אני הרי לא אוהבת לשבת מול המחשב ולכתוב לאחרים. אבל מאוד מעוניינת להשאיר את העסק שלי בחיים, כי לא סתם השקעתי כל כך הרבה זמן, מחשבה וכסף בהכל

ואחרי שחשבתי על זה הבנתי, שאם אני לא רוצה לכתוב בעצמי, אני יכולה ללמד אחרים איך לכתוב. כלומר, ללמד את בעלי בעלי העסקים איך לכתוב את הטקסטים שלהם. כי השאלה שאני נשאלת הכי הרבה היא- למה בעצם שאני אשלם לך כדי שתכתבי לי, כשאני יכול לעשות את זה בעצמי?

וכך העסק שלי עובר תפנית לעסק של ייעוץ לעסקים, לגבי הטקסטים באתר שלהם ואיך לשדרג אותם בעצמם. אם מכל זה יבוא מישהו שירצה שאני אכתוב לו במקום שהוא יכתוב לעצמו, אני לפחות אוכל לקחת סכום הגון.

וזה גם משתלב היטב עם חלום ישן שלי, להנחות סדנאות כתיבה.

אז כן, גם פה יש לי מתחרים, כי מן הסתם יש עוד כמה כותבים שעושים את זה. אבל מה אכפת לי, תחרות אף פעם לא הפחידה אותי.

ועכשיו מהרהרת בכך שאולי גם כדאי להשקיע בקורס מסודר. רק שאין לי כסף כרגע ולא באמת צריך השכלה בתחום הזה, למרות שזה אחת הבעיות הגדולות שלו- שכל אחד עם מקלדת וקצת כישרון כתיבה יכול להכנס לתחום ולקרוא לעצמו כותב תוכן. 

בלי קשר לכלום- הזקן בן המאה שקפץ מהחלון ונעלם, ספר מומלץ, מצחיק, שנון ובכלל תודה לאחותי שהכירה לי אותו. אתמול הלכתי לישון ברבע לחמש רק כי לא שמתי לב לשעה בזמן שהייתי שקועה בספר. מה שלא קרה לי הרבה זמן עם ספר שהוא לא הארי פוטר.

זה קצת מצחיק לחשוב על איך מפסיקים לחשוב. אבל אני רוצה ללמוד איך עושים את זה.

הראש שלי יותר מידי חושב וזה מה שחוסם אותי בחיים.

גם בעסק. מרוב חשיבה כבר אין לי אנרגיה לכתוב, כי בזבזתי את כולה על החשיבה.

תמיד חושבת קדימה ומרוב מחשבות, מפספסת את ההווה.

דוגמה קטנה- אתמול באוטובוס ביקשתי מאישה שעמדה במעבר של האוטובוס לידי, לזוז. חשבתי על זה שאם הנהג ייתן ברקס, היא תעוף עם כל הכובד שלה עלי ולא התחשק לי ממש. תרחיש שיכול להיות, אבל הנה דוגמה לבזבוז אנרגיה על משהו שאולי יהיה.

תמיד אמרתי שאם המוח שלי היה מפעל או עסק, הוא היה מכריז על סכסוך עבודה, או על התפטרות.

אז איך מפסיקים לחשוב?