אחלה שם לביוגרפיה, לא? אבל מה אני חושבת על ביוגרפיה, רק בת 32..
אז אתמול ישבתי לחשוב ולהפיק לקחים מכל הטעויות העסקיות שלי עד היום. החל משיווק רשתי בגיל 18 (הרבלייף), דרך מסיבת נשים כושלת, ערב להקות כושל, שוב שיווק רשתי (אינספור חברות אחרות, כי אני מאוהבת בשיטה הזאת) ניסיון לטפל בעיסוי תאילנדי (כן, למדתי), ועד העסק הנוכחי שלי, שמקרטע כבר 4 שנים ורק לאחרונה נמצא בתנופה.
אז נתחיל מהתחלה:
שיווק רשתי, הרבלייף, אי שם גיל 17.
יש! פעם ראשונה שאני בעסקים, באמת! סוף סוף יש לי עסק משלי - בתחום של תוספי תזונה. עזבו שעד אז תוספי תזונה לא דיברו אלי בכלל ולא היה לי מושג למה חשוב לקחת אומגה 3, שטויות. עזבו שבכלל יש לי פטיש לנשים מלאות (שלא לומר, דובונות אכפת לי (היי, זה בחיבה)), עזבו את זה שההורים שלי היו נגד. עזבו הכל. אני בעסקים! עוד מעט יהיו לי לקוחות אמיתיים, אני אפקיד צ'קים אמיתיים בבנק אמיתי ולא רק במונופול! יאי.
רק כמה שנים אחר כך הבנתי את הכישלון וסוף סוף שחררתי. כי ככה זה כשבוחרים תחום שלא מכירים ולא מדבר אלייך בכלל. אי אפשר למכור משהו שלא באמת אוהבים ולא מוצאים בו ערך אמיתי.
כלל ראשון: לבחור תחום שמדבר אלייך, מעניין אותך ויש לך ידע בו. אחרת, עדיף לא להכנס לזה בכלל. ללכת נגד האמונות שלך זה לא טוב לא בחיים ולא בעסקים.
כלל שני: אף פעם אל תקחו אחריות על בריאות של אחרים. הלחץ הזה שמא יקרה משהו והאחריות תיפול עלי, הרג לי את העסק, בין היתר.
כלל שלישי: לא למשכן את הבית לפני שנכנס השקל הראשון.
עברתי את זה. מילא. כבר עברתי לאתגר הבא: מסיבת נשים! אני אהיה בעלת ליין מסיבות נשים. זה היה אי שם בגיל 22, משהו כזה, כבר לא זוכרת בדיוק. אי שם לפני עידן הפייסבוק. מצאתי שותפה (אין לי מושג איך היא הגיעה אלי או אני אליה) שהבטיחה לי הרים וגבעות ואני בתמימות של ילדה בת 22, האמנתי. לא עשיתי עליה בדיקת נאותות, לא חקרתי לעומק. כלום. חיי הלילה, הזהרו- הנה אני באה!
או שלא. המסיבה נקבעה בחורף. ההיי לייט של המסיבה היה הרעיון המבריק לבוא באדום. חה. וכל כך סמכתי עליה, שפשוט אמרתי כן להכל. לא הייתי מעורבת בבחירת המועדון (אולי אי שם היו מועדונים יותר טובים?) ולא בבחירת התאריך. לא עשיתי סקר שוק כדי לדעת מה הצרכנים שלנו (נשים שאוהבות נשים) רוצות בעצם ומה לא בסדר במועדונים הקיימים ולא הבאנו שום ערך מוסף למסיבת הפתיחה (לבוא באדום? מה הקטע הדפוק הזה? אפילו הלכתי וקניתי חולצה במיוחד.. אבל לא חשבתי על לארגן הופעה של, נגיד, אלונה דניאל או משהו כזה, שהיתה מרימה לנו קצת את המסיבה) והכי גרוע- מסיבת הפתיחה התקיימה ביום הכי גשום בשנה, כשגם ככה היה קשה לשווק, כי זה היה טרום עידון הפייסבוק. יאי. התוצאה: הלכו 10K ש"ח והגיעו 30 נשים במקרה הטוב.
כלל ראשון: אם כבר לוקחים שותפה, חייבים לעשות עליה בדיקת נאותות. שזה אומר- לראות מה המצב הכלכלי שלה, לראות מה היא יכולה לתרום גם, לבקש המלצות. הכל.
כלל שני: תמיד לעשות סקר שוק.
כלל שלישי: השקעות שקטות זה מתכון בטוח לאבד את הכסף, אי אפשר לנהל עסק בלי להיות מעורבים בהחלטות הכי בסיסיות..
כלל רביעי: להביא ערך מוסף, תמיד, בעיקר אם זה מסיבת פתיחה של ליין חדש.
כלל חמישי: לא להתחיל אירועים המוניים בחורף. לא. פשוט לא. אם אפשר לדחות לקיץ, עדיף.
נו, אז הלכו 10K. את כל זה אפשר לכסות בקלות בעזרת.. טיפולי עיסוי תאילנדי, שלמדתי באיזו מכללה שפשטה את הרגל יום אחרי שסיימתי את הקורס. מזל שלפחות סיימתי אותו, יש כאלו שנתקעו באמצע. תעודה אין לי, אבל את הידע אף אחד לא ייקח ממני!
כרטיסי ביקור? יש. מודעות לתלות על לוחות מודעות? יש (להזכירכם, טרום עידן הפייסבוק..), שוברי הנחה מפתים? יש. אפשר לצאת לדרך.
טלפון ראשון? גבר ששואל אם אני עושה גם כל מיני דברים אחרים. לא, אידיוט. אני לא. ככה גם היה בטלפון העשירי והעשרים עד שהתייאשתי והבנתי שמטפלת אני כבר לא אהיה.
כלל ראשון: למתג את עצמך. אם היה לי מותג ולא הייתי משתמשת בשם שלי, אולי מצבי היה יותר טוב.
כלל שני: לדעת איפה לפרסם. פרסמתי בכל מיני לוחות מודעות של מיסטיקה ועידן חדש, זה לא בדיוק תרם לתדמית.
כלל שלישי: שיתופי פעולה זה טוב. אם הייתי יוצרת שיתופי פעולה עם מטפלות אחרות, מצבי היה יותר טוב.
בסדר, אז אם אני לא אהיה מטפלת, אגשים את חלומי הישן מאוד (עוד מהתיכון) להקים חברת הפקות ליוצרים צעירים! איך עושים את זה? כמובן, ערב להקות צעירות. כמה צעירות? עד כדי כך צעירות, שהגיעו רק קרוב ל20 איש, שהיו מורכבים בעיקר מחבר או שניים של כל אחד מחברות הלהקה. היה ערב מתוקתק להפליא, שאף אחד לא ראה. אף לא אחד מבין כל האנשים שכיוונתי אליהם. להזכירכם, עדיין טרום עידן הפייסבוק. גם פה לא לקחתי שותפה, רק מישהי שעזרה לי עם עיצוב המודעות, שאותן תלינו בכל פורום מוזיקה אפשרי.
כלל ראשון: שוב, ערך מוסף! לקחת 4 להקות שרק אני ועוד 20 איש שמעו עליהם, לא בדיוק הצלחה.. לקחת 4 להקות שרק אני ועוד 20 איש שמעו עליהם ולהוסיף עליהם את, נגיד, קורין אלאל- זאת כבר הצלחה! ואם הייתי הופכת את זה ל*תחרות* להקות צעירות, זאת בכלל היתה אופרה אחרת..
כלל שני: יש מקרים שצריך לקחת שותפה. זה אחד מהם.
כלל שלישי: שוב, לעשות סקר שוק. אם הייתי מציגה את הלהקות האלו בסקר ושואלת איזו להקה עדיפה לדעתכם, אולי הפרסום היה יותר טוב.
אז אלו הכללים שלמדתי אתמול במסגרת הישיבה שלי עם עצמי. את חלקם אני מנסה ליישם בעסק הנוכחי. לפעמים בהצלחה לפעמים לא.
מה דעתכם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
