ואני רק יכולה לאחל לעצמי שביום מן הימים יהיו אנשים שיאהבו אותי מספיק בשביל להתקשר לילדים שלי מדי יום ביומו, לשאול מה שלומם ואיך הם מסתדרים, ולהציע ארוחת ערב חמה או מיטה זרה אך מוכרת לישון עליה, בזמן שאני אעביר את זמני בנעימים במדינות יגוסלביה לשעבר.