| אני אלכוד את הרגעים המאירים מתוך ארסנל המחשבות האבודות. |
כינוי:
עקבים. גיל: 11
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 8/2013
21
אני אלמד לחיות ואתם תראו. אני אצא וארקוד ואצעק ואעשה דברים שאסור. גבולות המוסר ימתחו לכל עבר עד שלבסוף יקרעו לשתי חתיכות גומי סתמיות. שום דבר לא יוכל לעצור אותי. אז אני ארוץ לאיזה כיוון שהעקבים היותר מדי גבוהים יקחו אותי אליו ובכלל לא יהיה לי אכפת אם יש שם בוץ בדרך. הכול יהיה מלוכלך אבל מבפנים זה יהיה כאילו עשיתי מקלחת רותחת ללב עשוי מקשת קרח. מהיום אני לא אוותר לעצמי. מהיום אני לא אוותר על עצמי. יש לי כוחות שאף אחד מכם לא האמין שיש בי. אני חיה רעה מבפנים, באמת, וכשארצה להתיר לה לברוח היא תלך ומשולחת רסן היא תעשה את כל מה שאני ואתם פחדתם שאעשה. אני אנצח את כל המשוכות האלה אקפוץ מעל חלקן ואפיל את אלה שלא אצליח לעבור בדרך חוקית. מעכשיו הכול מותר והכול בסדר. הנפש שלי יוצאת לחופשי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
