ומרוב שפחדתי שכולם ינתקו איתי קשר ניתקתי קשרים עם כולם.
ומרוב שפחדתי להתאכזב לא אפשרתי לעצמי שיהיה לי משהו לצפות לו.
זה היה מצב לא הוגן כשהטיחו והעולם לא נתן לי כלים להתגונן.
ובסופו של דבר, ככה זה- כשאתה נכנס להיסטריה אתה כמו עכבר שרודף אחרי הזנב של עצמו.
ותוך ניסיון עלוב משהו לנצח אתה לא מבין שאתה רק מפסיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
