אם יום אחד תבוא ותתפוס אותי במותן לפני שאספיק להעלם בחסות האי ודאות וזוג השפתיים העבות הבשרניות שלך יטרוף את אלה שלי. ואני אעמוד על קצות האצבעות ואאחוז בך חזק כי אתה גבוה כדי שהנשיקה הזאת תהיה צמודה יותר. ואם הבית יהיה ריק ואתה תנוע איתי בהרמוניה מושלמת באיטיות לעבר השיש שבמטבח ותרים אותי בידיים המפוצצות שרירים שלך כדי שאשב עליו תוך כדי מפגש סוער של לשונות טעונות תשוקה ויצר טהור של חרמנות. ואם אני אנעץ ציפורניים בגב החשוף שלך ואתה תוך שניה נוספת תנתק את הסוגרים של החזייה הכחולה החדשה שלי ותעיף אותה לכל הרוחות. ואם המשחק הזה שלנו ימשיך לנצח הטנגו שלנו לא יסתיים לעולם אתה תדע אותי תאהב אותי תגע בי תנשך אותי. ואם תסתכל עליי במבט חם כזה עם העיניים החומות הגדולות שלך ממוקד מרוכז ותנעץ אותו עד שאשרף בתוך החיבוק שלך וזה יהיה מבט שונה כי אתה תמיד נראה מנותק כשאתה מסתכל על שאר העולם. אבל לא הפעם לא הפעם לא הפעם כי הפעם זאת אני.
אז גם תשתוק איתי. שאף אחד לא ידע.
שבחיים
אף אחד לא ידע
שזאת אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
