תמשיכי לשקר לכולם שאת יוצאת בשישי בערב ושאת ממש נהנת ותמשכי את החברים הדמיוניים שלך יחד איתך מתחת לשמיכה

ותקווי שהם יחנקו אותך בלילה ככה שלא תצטרכי לצאת

תעשי את הכי טוב שלך למה בכל פעם שאת קצת משתפרת את נלחמת דווקא כדי לוותר?!

ואתה צריך להבין שאני בחורה קצת פגומה וחסרת רגשות.

זאת אומרת אין לי את היכולת להרגיש.

אני חושבת.

נראה לי כי

טוב זאת בעיה שלך אתה הצעת לי לצאת אתה התעקשת היית צריך לחשוב על זה קודם.

- הייתי לובשת רק בגדים שגדולים עליי בשלוש מידות. וחס וחלילה צמוד או מעל הברך.

- הייתי מוצאת את עצמי בקרבות עקובים מדם על הטלוויזיה בסלון.

- ומתעצבנת כשלכולם יש סמארטפונים והנייד שלי הוא בקושי פון.

- היו לי הפרעות אכילה ובעיות של דימוי עצמי.

- לא הייתי לומדת נהיגה לפני גיל 25.

תודה ליצר המרדנות.

מוכרת את הכבוד העצמי שלך בשביל עזרה בלימודים.

קצת זונה אבל

רק קצת.

היום למדתי שאסור לזלזל יותר בתוכניות של אלוהים.

הכול נבנה באופן מושלם.

עכשיו רק נותר לי לבצע את תפקידי ולהודות על ההזדמנות.

"תגידי כואב לך קצת להביע רגשות? אני מרגיש שאני הבחורה בין שנינו"

(אני רציתי להגיד לך את זה וקצת הקדמת אותי. אתה באמת קצת מתנהג כמו בחורה אז מי אני (קפואת הלב ומחודדת המחשבה) שתגזול ממך את התפקיד. אתה כנראה באמת חושב שיש על מה לדבר, מילים שעוד נותרו לך תקועות בגרון אחרי שהרגשתי עלובה כל כך מולך. שיזדחלו בין מיתרי הקול. שיפלטו לחלל האוויר בין שתיקות מביכות. היום הן כבר יפלו לאזניים ערלות. אני באמת חושבת שאני ראויה ליותר מזה וזה בכלל לא משנה מה אני שווה.)

זה רק אומר שאני משחקת את המשחק כמו שצריך לא?

אולי זה מפני שהקארמה יודעת שאנחנו עושים את זה גרוע,

אבל זה נדמה כאילו יש סוג מסויים של אנשים שאף פעם לא מקבלים את ההזדמנות לנקום.