כינוי:
עקבים. גיל: 11
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
| 4/2014
66
ואני תוהה מה אתה חושב ואיך המוח המעוות שלך עובד ככה שנראה לך שמספיק שנשאר שנינו לבד באותו חדר כי מישהו הכניס אותנו לשם ויצא כדי שאני אתן לך לעשות בי מה שאתה רוצה ואני ארשה לך להביע כבר את המשיכה הזאת שלך אליי (שבעברה הייתה הדדית ובימים אלה הולכת ודועכת).
(אנשים לקחו אותי לבאולינג כשהייתי עצובה ולמסעדה כשהייתי רעבה ובאו איתי לים כשהיה לי חם ודיברו איתי מעומק הלב על שברונות ומטרות בחיים והזמינו אותי ליציאות שישי ומזגו לי אלכוהול כשהייתי צריכה)
מותק, אתה תצטרך יותר מזה, הרבה יותר מזה
בשביל שנתנשק.
| |
65 בזמן האחרון יותר מדי אסוציאציות שקשורות לתקופה שבה הופעלו עליי לחצים צפות לאוויר. זה נדמה כחוסר מקריות, איך שפיסות התוכחה, האזהרה והאמרות המכובסות התגבשו יחד לאקדח מתכתי חלוד שמוצמד לי לרקה. לפעמים מתחשק לי לצרוח שזאת אחת הסיבות לכך שאני קצת שרוטה, שכולם ידעו, שפעם נהגו בי קצת בחוסר כבוד והותירו אותי להקריב נתחי אישיות למען האהבה שאחרה לבוא. אולם לדברי הסטיקרים על תחנות האוטובוס ועל שלטי החוצות אני אחת מאחת, אז הבהלה מיותרת ורגשי הנחיתות גם. המטרה האמיתית היא לאסוף שברים ולטאטא אותם לבד בעוד תחושת הבדידות מכרסמת את העצמות ומנקבת את הורידים בזה אחר זה, והיעד המתבקש הוא לעשות את זה שוב והפעם בלי טעויות. היום אני אחוזת אימה מכל קורטוב שמתחכך במישור הרומנטי של החיים מלאי ההנאות הרגעיות שלי. אני אפלרטט עד שזה ירגיש לי אמיתי, ואני אקרב את השפתיים עד שהן כמעט יפגשו. ואז אברח. הנטייה המשגעת הזאת, המרגיזה, להעלם, הנה שוב היא באה להגן עליי מכל דבר טוב שעשוי להתרחש בעתיד שלי. זה מעוות, אבל זה מנגנון וחדלתי מלכעוס עליו כשהוא מופעל. הגוף שלי לא יוכל לספוג יותר חשיפה בלתי רצונית של פיסות עור ובקשות מתחנחנות שנלחשות באוזן, דורשות פחות משאני מתיימרת לתת אולם יותר משאני יכולה. כבוד. זה נראה לנו טריוויאלי, זכות יסוד בסיסית אמנה חברתית, אך לפתע הוא מגיח לתוך תחום אפור ולא ברור ולא ידוע האם הוא מתקיים ועד כמה והאם זה תקין. אלו כל הדברים האידיוטיים האלה שבין שחור ללבן, כשצריך לתקוע יתד של שפיות ולוותר על שביעות הרצון שלו. בסוף זה יבוא בהפוכה, כי ביטחון עצמי יורד והערכה מתרסקת ודימוי הגוף בקרשים למרות שהוא יחמיא ויגיד שהוא מדהים. דברים רבים מזכירים, סטטוסים בפייסבוק ושיחות סתמיות וסנאפצ'אטים ליילים. וכשהתודעה שלי מתבייתת סוף סוף על הבחור הבא, אחרי אינספור שיחות וחלוקת מידע רלוונטי בנוגע למציאות היומיומית שלי, אני שוב נתקפת בחילה כי מה אם גם הוא כזה? למדתי שאי אפשר לדעת על אף אחד. נכונה היא הטענה שהיום למילה שלי יש קצת יותר כוח, היא מגובה בכוונה אמיתית ובהחלטיות מתגברת, אולם כולנו תמיד נופלים קרבן לחיקה החם והממיס של האהבה. ואני לא מוכנה ליפול קרבן, לא שוב.
|
נכתב על ידי
עקבים.
,
23/4/2014 22:48
בקטגוריות X, אני אנצח., במקום השתיקה., הפקולטה ללימודי הרגש., זהות., יצרים., לבדי., מאולץ., מלחמה., נכתב בלהט הרגע., סליחה., שבר.
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
64
לכו זדיינו כולכם. תרקבו במיצי השנאה של עצמכם ואז תלכו לחפש תשוקות אחרות. אני לא הדבר הנכון בשבילכם ואני לא דבר נכון באופן כללי. אני מודה שאני טיזרית ואז מתכרבלת בתוך הגופים המגוננים שלכם ומותירה לכם זרוע חשופה ללטף ובושם אביבי להסניף. ואני צווחת בתוך הקירות הפנימיים של המוח שלי שהגיע הזמן להתיישב על הספה כמו בן אדם אבל הראש ממשיך ללכת לאיבוד ולהכביד לכם על השקע של הכתף, ואני רוצה להשאר איתכם לנצח, או לפחות לכמה מאיות שניה ארוכות במיוחד. בא לי שבתוככם תחל התקופה של המנוחה והנחלה, של הבחור שמכירים לסבתא ולא שמנשקים במועדון אפוף עשן ולא טורחים לשאול את השם. אני רוצה לרגע להפנות אליכם את השפתיים ולהצמיד אותן בחוזקה לשלכם למרות שאנחנו מול כולם. אבל זה נעלם פתאום ותוך כדי השחלת עוד משפט אדיוטי אני חוזרת למצב ישיבה זקופה ולא מסתכלת לכם בפנים למשך חמש השניות הבאות. בא לי שתחשקו בי אבל אני שונאת לגלות כשזה קורה. ואני לא מסוגלת לאהוב אתכם אלא אם כן מדובר באהבה אפלטונית תמימה וידידותית שבה אני מלכתחילה חושקת. הלוואי שזה לא היה ככה. הלוואי שהייתי מסוגלת להגיד לעצמי "הוא מספיק שווה שאזניח למענו את הפלרטוטים של אחרי חצות הלילה ואת ההצמדויות לקיר במסיבות" אבל זה פשוט נראה שבאף אחד זה לא נמצא. אז הבנתי שזה בעצם נעלם בי. לפני כמה זמן הייתי חלק משיחה שעסקה בסטוצים. אני לא מבינה איך מישהי מסוגלת לרצות את זה, טענה מישהי, סטוצים בטוח נובעים מחוסר ביטחון של הבחורה, או שהיא פשוט רוצה יותר מזה, הוסיפה ללא היסוס. כשמחיתי וטענתי טענה נגדית,מישהו אחר הוסיף שודאי אני מדברת כך כי אני אוהבת סטוצים. כן אוף, הנהנתי ואני ממשיכה להנהן בשקט, לא רוצה להרגיש ולא רוצה להקשר ולא רוצה ניתוק ולא רוצה להתחייב לכך שלא אתכרבל בין שרירי הידיים של מישהו אחר ולא רוצה להפסיק לאסוף נשיקות כשאני שיכורה ולא רוצה ולא רוצה. לכו זדיינו.
|
נכתב על ידי
עקבים.
,
22/4/2014 02:04
בקטגוריות אנושיות., במקום השתיקה., זהות., הפקולטה ללימודי הרגש., יצרים., לבדי., לפני השינה., מלחמה., נכתב בלהט הרגע., פוסטמארטפון., סליחה., שבר.
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
63 - למה
ולמה אתה לא נוגע בי מנשק אותי רוכן מעליי נשכב לוחץ מפעיל כוח מכאיב מוציא לי את הנשמה מחבק אותי מרגיע אותי אוהב אותי רוצה אותי.
אני אמשיך להשתרמט עד שתבין כבר רמזים עד שתפסיק להיות אדיוט עד שתצמיד אותי לקיר עד שיהיה לך אומץ למה אני תמיד רוצה את כל הביישנים.
| |
|