מגלגלת את התריס, כמו נייר עם קצת חרוסת,

איזה יום עצל, איזו שמש אידיוטית.

זה לא יום של אהבה אם אין כאן מספיק מחזיקי מפתחות

ופתקים קטנים

ממורקרים בשלושה צבעים.

תאהבו אתם את אוגוסט,

אוהב אני את אוקטובר, 

בנובמבר נחגוג את תשוקתי לגשם, עם מטר

ועם מעיל.

אפשר גם בדצמבר.

בין לבין אזדקן בשנה, אגלח הראש

ואסע למקום שבו

חיי יפים כפי שהם. מקום שבו

האהבה אינה חג, 

כי אם אורח חיים.

אהובי יחבק אותי חזק, חיבוקים מבטיחים כאלה

על קצות מים,

ואני אחייך אל הגלים.

נצייר את השקיעה, נקיש על קסילופון שנדמיין

ונשחק עם הרוח השובב

אי שם,

על חול הים.

חול אדם.