בדרך כלל אני מתרגזת על אנשים כאלה, או מתפקעת מצחוק.
אלו עקיצות קטנות כאלה של גלגלי שיניים דוקרניים שלא מורידים ממני את העיניים. אני מכירה את הבריחה היטב, כמו גם את עצמות האיכפתיות השבורות לעת ערב. אני לא אוכלת אנשים כאלה לארוחת בוקר, אבל גם לא סועדת איתם, ולא מאוד משמעותי עבורי מה עולה בגורלם. יש ימים ארוכים כאלה של דבקות, חיוניות וקשב, אבל היום הזה קצת שונה. לא תמיד הכל מסתדר כמו פאזל חדש.
בפעם הבאה שיהיה לי חשוב, אני משערת שאפסיק לצעוק בתוך אולם חשוך. לא נעים לשמוע את ההד צועק עליך בחזרה.