כבר שחכתי איך זה מרגיש להיות בארוחה משפחתית, לשבת עם כולם ביחד ולצחוק לדבר..להנות..

כל שישי בערב אני במקום לשבת עם כולם פשוט נשאר בחדר סגור שומע מוזיקה או רואה סרט 

כי אני לא מרגיש קשור..לא מרגיש חלק מהאנשים האלו שמסביב לשולחן..רק כשהם קמים חוזרת לי 

תחושת השייכות עוד משו מוזר שעובר עליי..זה החיים אז מתרגלים.

ולאחרונה אני שם לב שהחיים שלי כוללים 3 דברים, עבודה-חברה-בית

אני לא יוצא עם חברים בשישי בערב  כי התרגלתי להעביר את הזמן עם סרטים או אצל חברה שלי

אני לא נוסע לחבר שלי כי או שהוא עובד או שאני עובד או שפשוט אין לי כוח

אני מרגיש סוגשל רובוט לפעמים שעושה דברים קבועים בלי לשנות הרבה פשוט כי אין למה

זאת הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שאני מרגיש שאני מסוגל לפרוק את מה שאני מרגיש

גם זה, רק בכתב. לא מצליח לדבר עלזה לא רוצה לחשוב עלזה 

מרגיש לי לבד כי חוץ מחברה שלי ועוד כמה אנשים אנלא ממש מדבר עם מישו

כנראה שהתרחקתי מאנשים וכששמתי לב לזה הם כבר לא רצו קשר איתי...

טוב נמאס לי לנגב תדמעות כמו ילד קטן ונמאס לי לחפור כי ממילא אפחד לא ממש יקרא אתזה 

אז ביי