המתקן חי לו בין שני עולמות- בין עולם הרצוי לעולם המצוי. הוא מבין שלעולם לא יגיעו סביבו לרצוי, ומנסה להפוך את המצוי לכזה. המתקן תמיד ידבר בהגיון, ישלוף דבק אחר לכל סוג של שבר או סדק. ילך מרחקים ארוכים לאין שעור עבור מרכיב זה או אחר להדבקה. המתקן חי לו בין שני עולמות- האמיתי והבועה המנתקת, זו שבלעדיה לעולם לא יוכל להביט בעיניהם ולהאזין מבלי לבכות. הוא מנסח בהגיון הכל, מוציא מכלל הגיון את כל מה שאדם לא צריך להאמין בו- וממשיך לרקוח דבקים.
המתקן משלם מחירים יקרים- לעולם לא יספר על עצמו יותר מידי, בכדי לשמור על זהותו המתקנת. לעולם לא יחשוף את סדקיו לאחרים, רק את אלו שתוקנו בעבר על ידי אחיו המתקנים. כנסיון חיים, כמשהו אישי- בכדי שישמחו עליו. המתקן תמיד יחבק ויאהב ולעולם לא ירגיש נאהב בעצמו, הוא ישב ויאזין ולעולם לא ירגיש שמצליחים להקשיב לו. אולי רק לשמוע. ובכל נסיונותיו ליצור מרקחת דבקים משלו לעצמו- מצא רק תופעות לוואי שיסייעו לאחרים.
המתקן אבוד בעולם, מכווין לאחרים את הדרך באור גחליליות הבוקע ממנו ומסיים כל מאגר אנרגיה.
המתקן שבור.
המ
ת
ק........
***
לא הייתה תחושה טובה יותר, מספקת יותר או עילאית יותר מלראות אותך רוכב בעודך על מדים על זוג אופניים חשמליות שקנה לך אביך- כאשר אני במדי עסקים, ברכב ליסינג ובבטחון עצמי שלעולם לא ישוב לרדת בגללך.
הן שאלו אותי בעבודה היום, מה הייתי עושה אם הייתי יודעת שזהו היום האחרון בחיים. אמרתי בלי לחשוב שהייתי מספרת לכל מי שפגע בי כמה אני שונאת אותו. אתה היית הראשון ברשימה ההיא. ורק אז, נזכרתי ברשימה אחרת. זו שבה הבטחתי להשתחרר מהטינה אחת ולתמיד. ולפתע, כולי נהייתי רחמים עליך. נהייתי לשניה המתקן של האדם ששבר אותי יותר מכולם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Orne