אני וגברת חופש,
יושבות ופולות
גרעיני לימונים
משיערינו המתכהה
גברת חופש צוחקת
ואני
המומה
מכך שהסכמתי
לרעיון משוגע
אני וגברת חופש
מחכות שהשמש
תעשה את
חלקה
יושבות
מריחות את הקיץ בא
כמו אז
בשלהי בית הספר
אני וגברת חופש
מביטות
אחת בשניה
וכשעיני החומות
נתקלות בעיניה
הבהירות כל כך
חשמל
נורה באוויר
כמו אז
אני וגברת חופש
יושבות ומלטפות את הדשא
עם כפות הרגליים
אלו שעברו יותר מידי טיולים
ואלו שלא יכלו לעשות זאת
ואנו נזכרות בכל הדרכים
שטיילנו בהן
במעלה ובמורד
החיים האלה
אני וגברת חופש
שוטפות השיער
וחוזרות להיות
הבלונדה והג'ינג'ית
שלא נפרדות לעולם
עד שהאוטובוס מגיע
ואוסף את הכל
עד לשנה הבאה.