Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2015
מבוכים ודרקונים
למערכת הביוב העירונית יש אין ספור צינורות מסועפים, היוצרים מערכת תובלה מצחינה ואינסופית של כל מה שתושבי העיר לא יכלו להכיל. כל הצינורות זורמים לים, כמעט כמו שכל בני האדם צועדים בשבילים שמובילים כולם לרומא. והים, אולי יום אחד גם הוא יגיע לחופי נאפולי. במערכת העיכול יש צינורות באורכים בלתי נתפסים. באם נצרף את מערכת הדם, העצבים וההפרשה- נגיע לאורכים שיוכלו להקיף את כדור הארץ כולו. למערכת הנפש לעומת זאת, לא תמצאו צינורות יעודיים. אני אוהבת לחשוב עליהם כעל צינורות הגוף הגשמי, במימד אחר. אחרת, לא ייתכן שאני מרגישה דרקון נע ונד, זוחל לו במעלה הבטן שלי היישר אל נימי הלב, רושף עשן בכדי להזהיר מנוכחותו, מתגרה- בכל פעם שיום חדש מפציע. הוא זוחל בקרבי כמו הבסיליסק, שומר על מטמוני הזהב של נפשי ומחשבותיי כמו סמאוג ולא נותן לאיש לגעת. הדרקון חכם מכל, הוא לא מראה לאיש את יוקרת הלהבות. ברגע אחד שבו מרגיש סכנה הוא מאיר את עיני ומתחיל לרשוף אש מתוכן, עד שהאוזניים מאדימות ומעלות עשן והשפתיים קוצפות בשצף מילותיו הרעילות, עד שגופי מתמוטט ותודעתי מתרסקת עמו, מוחקים כל זכר לזכרון מהמאורעות האחרונים. אני רואה את זה במבטיהם של שאר בני האנוש סביבי, הם רואים בי את הדרקון ותו לא. תמיד חלמתי שיראו בי את הפוטנציאל, אך הם מסוגלים לראות רק את הפוטנציאל להתלקחות ולאש שבתוכי. ואני? אני, כמו אחרונת הנורמטיבים, מחפשת דרקונים במקום עיניים שמתחננות לעזרה. הדרקון מגרגר וניזון מעוד קצת פחדים, מפריש אל צינורות גופי רעלים של חוסר אמונה עצמית שנספגים במהירות שיא במערכת הדם. כל כלי הדם מובילים ללב, וכל פעימות הלב מובילות רעל אל מותו שלו. והדרקון, לעולם לא נם.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
