Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 3/2015
שוקולד תות
הוא אהב שוקולד עם תותים. אני שנאתי את השילוב תמיד- השוקולד היה מתוק מידי, התותים היו מלאכותיים מידי, ובכלל- כשעשו את השילוב עם תותים אמיתיים, תמיד נזכרתי כיצד התעשייה הרסה את טעמו של הטבע בתמורה לגודל ויופי. הוא אהב שוקולד עם תותים, ואני אהבתי אותו. אז המשכתי לקנות. העולם הסתובב אז יפה והירח, היה הכי גדול מזה שיראה בימי חיינו. אפילו יותר ממה שיראה עד שהזכרון שלנו ילך וישכח, שהקיום שלנו יפוג גם ממוחם של האנשים ששרדו, שהסיפור שלנו יהיה עוד נקודה בזמן שרץ אל עבר הנצח. עבורינו הירח היה הכל באותו הלילה, למרות שרעדנו מקור והמכונית הייתה קצת מקרטעת. אבל כשנישק אותי, היה לו טעם של שוקולד ותותים- ואני שכנעתי את עצמי שזה הטעם המושלם לזכרון.
הירח התרחק ולא ישוב לנקודתו לעוד מליארדי שנים. וככל שהלך והתרחק התרחקנו גם אנחנו, עד שכשירח שקע בקצהו של חודש עברי גם אנחנו שקענו לתרדמת עד. התעוררתי ביקום מקביל, במימד אחר. והמשכתי את חיי שם. הירח אותו ירח, והתותים תמיד חמוצים כמו שהיו בעבר. אבל משהו ברעד בלילות לא נשאר אותו הדבר, למרות שהגוף נהיה חסין מפני הקור עם השנים. יש שיגידו שדברים ראשוניים אי אפשר לחקות לעולם, שבכל הזדמנות חדשה נגלה אלפי דברים אחרים אבל ראשוניות אין כמותה. אני טוענת שהתותים נראים מתוקים כשהחמוץ כבר רחוק, ושהשוקולד מרגיש מבריק ואדום כשהריח כבר לא בנחיריים.
אם היו מטביעים אותי בתרדמת פעם נוספת ומעירים אותי באותו היקום, הייתי מתחננת לטבוע חזרה ולשוב לכאן. המציאות מרגישה אמיתית יותר, הכאב חד יותר והתותים מתוקים כי אני יודעת לבחור את המוכר שמביא אותם ישירות מהשדה. אז מידי פעם, ניפול על איזה תות רקוב. אבל התות הרקוב הוא לא זכרון, הוא כאן ועכשיו. שנים שבזבזתי על כמיהה לאהבה אמיתית לשוקולד ותותים, לגעגוע. כשבכלל, שכחתי לזכור את הירח והקור חודר העצמות. וגם זה בסדר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
