Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2015
תמרים מסיני.
אבא מחביא עוגיות בקופסאת התמרים. רציתי לבוא ולהגיד לו שזה דיי פתטי, שבתור מי שמסדרת את המטבח בדירה שלו לפחות פעם בשבוע- אני הרי אמצא את זה לפניו. ובכלל, קופסאת התמרים במיקום כל כך מרכזי עד שלא הייתי מאמינה שהוא התמכר אליהם. העטיפה בלויה והכיתוב עליה עדכני לגרסה משנות השישים, ובכלל- ממתי הוא אוהב תמרים? התקרבתי לכורסא האהובה עליו, זו שמצאנו לפני עשרים שנה בשוק הפשפשים וצבענו שוב ושוב בכל פסח וגם עכשיו הדיפה ריח של צבע טרי. הוא ישב עליה וצפה בתכנית בערוץ ההסטוריה, משהו על נאציזם או חייזרים. אופייני. לפני שפתחתי את פי שמעתי את קולו בראשי אומר לי "בנתי, בחיים האלה צריך מתוק בכיסים תמיד, שינצח את המר" והרגשתי את ידו מכניסה לי שוקולד טורקי זול לכיסים. והבנתי, שגם אני מחביאה דברים- את הבננה וקמח הכוסמין בפנקייקים שאני מגישה לו בערב שלישי, את עשב החיטה בשייק התותים בבוקר ואת הירקות הטחונים במרק הכתום, שעד היום הוא מאמין שיש בו רק בטטה וגזר. גם אני, כמוהו, תמיד מסווה את ה"צריך" ב"אפשר", את המציאות בחלום, את המריר במתוק. והתמרים? הם בכלל זכרון מהמלחמה בסיני, כשכולם בזזו כסף והוא לקח קופסאת פח של שנות השישים ובתוכה תמרים טריים. כדי להמתיק את המר של מה שצריך במה שאפשר, אבל לא יותר מכך. התיישבתי לידו וצפיתי בתכנית ההזויה והחייזרית, זו שבה מספרים על אובססיה של אנשים ללא ידוע ועל התקווה ללא מוכר. והבנתי, לראשונה, מה הוא מחפש בעולם הזה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
