 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2015
קרבות תרנגולים
בפקולטה
למדעי החברה
עומדת מרצה
אפה בתקרה
היא אומרת
"אני יודעת הכל
על אנוש ועל חוש
ויודעת מה מהותו
של כל ריגוש"
בפקולטה
למדעי הרוח
עומד הסטוריון
מוזר ונפוח
"זכרוני נפרש עוד טרם
ימי הכתב
ומסקנותיי כוללות
לעבר ולעכשיו"
הוא אומר
בפוקלטה
למדעי המחשב
עומדת בינה
אינסופית אך קטנה
ואומרת
"אין לי זמן
ואין לי די
ועל בינתי האינסופית אין ערעור
כך כדאי"
בפקולטה
למדעי הסביבה
עומד עץ
ומביט על
נאדות נפוחים שנתלים
על כוח משיכה
רק כדי
לא לעוף, ולהפוך לחלק
מאותה אטמוספירה
מתוכה הם נושמים
אילו רק היה רוצה
היה נובל
והורג אותם אט
אך הזמן לימדו
רחמים
| |
מוזיאון מערכות היחסים השבורות
במוזיאון מערכות היחסים השבורות, תוכלו למצוא מגוון חפצים להם לא הייתה כל משמעות ללא ההקשר. נעל אחת ללא זוג שנזרקה בהתקף זעם, כפתורים שנפרמו מחולצה בסחף המיני הראשון, תצליחו למצוא גרזן איתו ניסה אמא לכרות את ראשו של בתה ואולי גם פרח מיובש, שהונח מתחת לחריץ הדלת לאות סליחה. במוזאון הפרטי של כל אחד מאהוביי, אני מרגישה קצת כמו עכבישה. טווה קורים בין חפצים מעלי אבק- ומנסה לשמר בדרכי שלי את מה שרוב האנשים מעדיפים לשכוח. בפינה הימנית ישנו בקבוק בירה ישן, שבשקיקתו התאהבה נערה קרובה לליבי, באהוב ליבה היחיד אי פעם. וסכין, איתה ניסתה אמו של בר לקחת את חייו לפני שהברחנו אותו לפנימיה, ודף ישן ומצהיב של מילים בהן ניסה נדב לזלזל. בפינה השמאלית, לאחר שתעברו בגשר של קורים- תוכלו למצוא שטיח מתפורר אותו אדם אהוב מסרב לזרוק. כל נכנס וכל יוצא שאל כיצד ביתו כל כך מודרני ונקי, ורק השטיח כה ישן ובלוי. הוא מגחך אבל לעולם לא מספר, שזוהי המתנה האחרונה שקיבלו מאביו לפני שנפטר. צפונית, תוכלו לצפות בכרטיס טיסה שפג תוקפו מזמן. אילולא היה עולה עליה יניר, אולי היה נשאר אדם ולא מפלצת. אך הוא פספס את ההזדמנות כמו שמפספסים אוטובוס ישן. במרכז החדר תמצאו פינה ריקה ונקיה, עליה מונח השלט "שלי". למראית עין, נראה כי אין שם דבר. אך עמוק עמוק, מתחת לבלטות- תמצאו מכסה לסיר ישן. הוא תזכורת לאימי שתמיד איבדה מכסים, וניסתה לשכנע אותי שבישול בסיר עם מכסה שאינו תואם ממש לא יהיה נורא, לראשון שאהבתי שהבטיח לי שהסוד לביצת עין הוא דווקא במכסה- ולעצמי. שלפעמים שוכחת להפסיק לכסות את מה שמתבשל בפנים.
| |
אי האי עשיה
באי עשיה
אני מלכה
ולי שרביט
לכם הוא יראה
עפרון
באי עשיה
יש נופים
הרים
ממחשבות
ממילים
יש המון
חופים לבנים
עם קצף גלים
עשוי כולו
מדמעות
יש
פכפוך, משבים
של חום, אהבים
יש תהיות עמוקות
באי עשיה יש
סירות שלוקחות
לאיים אחרים,
מחייבים?
קצת פחות
באי עשיה
יש שלווה
ויש שקט
יש הכל פרט ל
מ(מ)לכה מנותקת
| |
פרדוקס האנטי ממסדיות
פגשתי פנים מוכרות
בפאב שכונתי
הן התקרבו אלי
ושאלו לזהותי
אולי את
מפה?
אולי משם?
אולי את אישה?
אולי את אדם?
אולי את
פמיניסטית?
אקטיביסטית?
צמחוניסטית?
טבעוניסטית?
אולי את
גאה?
טועה?
תוהה?
בוהה?
רגע, עצרו!
קטעתי אותן
אפשר לשאול
מי אתן? מהיכן?
אנחנו? גיחכו הפנים
אנחנו שונאות
הגדרות ומבנים
| |
חלומות על ברירה טבעית
בחלומי שקעה השמש, על היום ועל חייו של עולם. ואודמה אודם של דם העומד להשפך, והמים-שקופים הם למגעה החותך. ומאות של בני אדם, ואני בניהם- הולכים כקילומטר במי ים רדודים, רגלינו משתכשכות במים אך המליחות אינה דביקה להם. אנו צוחקים ומחייכים, הולכים ונרגעים. והנה מולינו עומד חצי הסהר, שבור כמעה, כאילו חיכה לנו שם במשך אלפי שנים מהפעם האחרונה. ורגלינו פגשו בסלע החולי, בו שובצו צדפות עתיקות של מינים שלא הכרנו. והלכנו, הלכנו עד שעוד לא נראינו באופק, לאי גן העדן. שם, חיכו לנו זוגות זוגות. לא זכר ונקבה, אלא אם וילוד. ילוד עצמי, שלא יזדקק עוד לשניים. ואם אוהבת, שתספר לו מיתוסים על גן עדן שננטש. נפרדנו לשלום מכל אלה, איחלנו הצלחה לדורות הבאים. ושבנו, בשקיעת שני מנומנת, דרך קשתות אבן החול אל מגע הגלים. בהביטי הצידה ראיתי נערה מתולתלת שהכרתי זה מכבר מתיזה עם רגליה על פני המים, וחיוך קטן הפציע על פני ועל פניה. שתינו לבשנו בגד ים תחת בגדי משי קלילים. עוד מעט, מהדם יצמח החושך. יבוא הגל וימלא אותנו עלטה. נפרד מכל הידוע והמוכר ונשאיר כאן פלנטה ריקה. אנו הולכים בשלווה, בהבנה עמוקה כי חטאנו ואין דרך חזור. וכי מה שיווצר, יהיה נכון יותר. בלי אדם, בלי חווה ובלי נחש נתלה על עץ קדמון. ולרגע אחד, הייתה האנושות כולה בתודעה צלולה ומרוככת כמו שמעולם לא זכתה להיות. הגל הכה בפועל וליטף במחשבות, ומחה- את מה שרק קבלת הסוף, יכל ליצור בלב האדם הסופי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
