Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2015
חוף מבטחים
ניסיתי לצרף
עשרות גרגרים
לאחדם בדבק
דמעות הפרידה
אך איך יוכלו
אותן אבני חול
לתפוס מקומו
של סלע בזלת
הנוצר מחום
הדחיה, הכאב
מתפרץ לו
ממעמקי בטן
האדמה
בוער הוא
שורף כל חי
עד אשר
נוצר אי שלם
בים הדמעות
הכחול, המלוח
והאי הוא
חוף בטוח
ומהמוות צומח
ירוק משלה
אילו רק יכלו
כל אותם גרגרים
ליצור אבן
שתהווה חוף
מבטחים
גם אז
היו נמסים
כחול לעומת
מי הים
העצוב, הכחול
שיצרו בעצמם
| |
חכמת העקבים הסדוקים
הבנות הולכו לפדיקור. הבטחתי לעצמי שהפעם אצטרף- הברזתי בשלושת ההזדמנויות האחרונות. ממילא אני מרגישה כי אני מעניקה יחס מרוחק, וכי יש בי איזו גישה בדלנית שהייתי רוצה לפרוץ. איזור נוחות שאני צריכה להתרחק ממנו. הן נתנו מגוון טיעונים הגיוניים שכללו בתוכם את המילים "תקופת מבחנים", "הזנחה" ו"פינוק", ואני נכנעתי. במכון התעשייתי ישבו בזו ליד זו נשים שבעיניהן לא נראתה טיפת שמחת חיים, כפופות בגבן המשקף את נפשן, משפילות עיניהן אל עבר משייפים אלו ואחרים המסירים מהנשים המתעלמות שכבות אחר שכבות של אנושיות. הן לא פונות לאלו, ואלו לא פונות אליהן- כך אמרו החוקים הלא ברורים. הבטתי באותן הנשים, מגרדות עור עודף ומעלימות סדקים בכפות הרגליים. כמה חכמה יש באדמה שלא מגיעה אלינו דרך הרגליים, כמה מידע יש מהחום, ממרקם הקרקע, מהעלים והקוצים שכפות רגלינו לא זוכות להעביר לנו. זה כמו לחבוש כפפות על הידיים בכל זמן, לאבד קשר ותחושה עם הסביב עד ששכחת מהי התחושה של ידיים ערומות ומגע ישיר. רגליי מלאות בעור עודף לאחרונה, יש כמה סדקים בעקבים- ממש כמו לאחותי. כשהייתי קטנה שאלתי אותה למה היא מתפוררת, והיא צחקה ואמרה שהיא מתחברת מחדש, לאדמה. הן התיישבו במקומן ואני לא זעתי, לא העזתי. עשיתי עצמי עונה לטלפון ומלמלתי כמה מילים על מקרה דחוף. בדרך הביתה הורדתי את הסנדלים וזכיתי למבטים מזלזלים ברחוב, גם באוטובוס. אך מעולם לא הרגשתי יותר יציבה, או מלאת מידע כמו זה המגיע מעקביי הסדוקים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
