קראתי איזה פוסט עכשיו שגרם לי לחשוב על עצמי על איזה ילד זבל הייתי בתקופת החטיבה ויותר גרוע מזה עד היום לא הרגשתי שום חרטה על הדברים האלה...פשוט לא חשבתי עליהם כל כך.
עד גיל 17 בערך הייתה לי אישיות של חננה לגמרי. הייתי ילד מופנם וסגור לרוב ונורא גמלוני מבחינה חברתית וביישן במיוחד כשזה הגיע לקטע של בנות. למזלי הסתובבתי בחבורה די תוססת שאותם הכרתי עוד מהיסודי, כמעט מאז שהגעתי ארצה. התחברתי אליהם כי היה לי יותר נוח להיתחבר לרוסים אחרים מן הסתם...במיוחד שאתה בן 8 ובקושי יודע עברית.
בכל מקרה למרות האופי האנטי חברתי שלי הייתי חלק ממעגל חברתי של אנשים מאוד מקובלים בבית ספר שלי. הינו "הילדים הרעים" האלה שתמיד יושבים במחששה, למרות שלא עישנתי בתאכלס ומסתובבים עם בקבוקי בירה ביד אחרי הלימודים ושמים זין על כל העולם. קצת אחרי גיל 13 או אולי 14 אני לא זוכר בדיוק התחלנו להישתכר ממש...לא הייתה לנו בעיה להשיג אלכוהול ומקומות לשתות בהם והינו עושים את זה פעמיים בשבוע לפחות על בסיס קבוע.
בתקופה ההיא דוד של אחד החברים שלי העסיק אותנו בחופשים בחברה שהוא ניהל ושם הכרנו חבר'ה גדולים יותר שהסתובבנו איתם גם כן, חלקם היו בני 18 אפילו ולחקלם היו רכבים כבר. אחד מאותם חבר'ה מבוגרים אגב עד היום חבר טוב שלי...רק אתמול הרמנו כוסית יחד וזה מצחיק כי הוא מבוגר ממני בכמעט 5 שנים.
כשהינו בני 15 בערך פגשנו "במסעות" שלנו חבורה של ילדות בנות 12-13 ואחת בת 14 וכמובן שהן די נמשכו אלינו ורצו בכל מחיר להיות חלק מהמעגל "המגניב" שלנו, לשתות איתנו גם אם זה אומר שהן עברו ניצול מכמה בנים מבוגרים מהן בכמה שנים, חלקם אפילו ב 5-6 שנים. לא היה שם אונס ולא נעשה שום דבר בכפיה...תאכלס הרבה מעבר למזמוזים לא הלך שם אבל עכשיו כשאני נזכר בזה, לנצל ככה תמימות של הילדות הקטנות האלה בשביל התענוג שלנו...אני פשוט מרגיש חרא.
אין לי ממש פואנטה לכל הסיפור הזה פרט לזה שהייתי חרא של ילד. לא מספיק שהייתי שותה כמו דג בגיל הזה אז גם הייתי נצלן דוחה ותאכלס אין לי איך לפצות על זה.
וכן אני יודע...הייתי ילד בעצמי...מה הבנתי מהחיים אז? ועדין האשמה אוכלת אותי על זה.

אגב מתוך החבורה הזאת רק עם 2 אני עדין בקשר עד היום. זה שדיברתי עליו מקודם, הבחור המבוגר יותר והחבר הכי טוב שלי שאותו אני מכיר מגיל 8.