עברתי על הרבה פוסטים ביומיים האלה שקשורים לסגירה הפוטנציאלית וכן גם אני מודאג. אומנם אני מאוד חדש בכל עניין הבלוגים, בקושי חודשיים אני כותב בלוג אבל גיליתי שאני ממש נהנה מזה.
ישרא-בלוג הפך בשבילי למקום שאני יכול לכתוב מה שאני רוצה, אפילו את הדברים הכי אפלים שיושבים לי בראש בלי לחשוף את עצמי ולקבל על זה פידבק...זה לא נפלא??? הכרתי כמה אנשים טובים פה ומצאתי כמה בלוגים שהפוסטים שלהם פשוט ממכרים. צר לי מאוד יום אחד כל זה יכול להיעלם.
אני שונא להיות חסר אונים אבל אני לא רואה מה אני אישית יכול לעשות במצב כזה...אין לי קשרים או דף פייסבוק וויראלי שיכול להעלות מודעות מסויימת או אפילו בלוג מספיק מפורסם כדי שמישהו ישים זין על מה שכתוב פה. אז המעט שאני יכול לעשות זה לכתוב פוסט על כמה שחבל לי שבקרוב כל זה יגמר(לא רואה איך זה יעזור בכלל).
זה לא הבית שלי כמו שהרוב מכנים אותו פה...אבל זה בהחלט אחלה מקום מילוט ומקום שיכול בכיף להעביר לי את השיעמום כמעט בכל מצב. אז כן חבל שהוא יסגר דווקא כשהתחלתי לחבב אותו.

מה שלא ברור לי בכל העיניין הזה הוא ההתנהלות המנכ"לית, מה הקטע של הפאקינג פאניקה ההמונית הזאת? מי לימד אותך לנהל? ניסית לפנות לאנשים שאשכרה יש להם את הכוח לעזור לפני שהכנסת קהילה שלמה לפאניקה? את באמת חושבת שאלפי פוסטים בכיינים של בני נוער יעשו את השינוי? או שחיפשת מישהו שירחם עליך?

נקווה לטוב. שבוע טוב אנשים :)

נ.ב. פוסט בנושא שהעלה לי חיוך

(בהשראת - SchoolBoy Q - Break Da Bank אבל הגירסא הישראלית)