אתמול(יום חמישי) היה לי את היום הכי מחורבן בחודש הזה כנראה...שום דבר לא הלך כמו שצריך. היה לי את היום הכי משעמם והכי פחות פרודוקטיבי בעבודה אתמול מאז שאני זוכר את עצמי שם. היה תור מטורף בבנק שנגמר עם מריבה וצעקות עם הבנקאית ובמספרה קבלתי תספורת קצרה יותר ממה שרציתי. כדי לסיים את היום הזה בטעם טוב יותר הלכתי לקנות לי פיצה, אבל לא סתם פיצה אלא הפיצה הכי טובה בארץ שנמצאת ממש מתחת לבית שלי ולא אני בכלל לא מגזים...אני מזמין אתכם לבוא לנסות לבד. הפיצה הייתה נהדרת כרגיל, אבל הבירה שקניתי כדי להוריד אותה טוב יותר בגרון הייתה דוחה, ניסוי שנכשל...פעם אחרונה שאני שותה בירה צ'כית. כיוון שהיום אני בחופש אז חשבתי שאני חייב לצאת אתמול...ערב יום חמישי, בטוח יש מה לעשות. כולם החליטו להבריז לי...לא שקבענו ממש תוכניות אבל עדין. אפילו My lil sista from another mother ששבוע ניסתה לגרור אותי למופע מחווה שהיה אתמול לאיזה אמן שמת...בסוף החליטה שהיא נשארת בבית וכל שאר הנסיונות שלי לעשות משהו שלא כולל אוננות מול מסך מחשב ירדו לטמיון. זה נגמר בזה שהלכתי לישון ב 11 וישנתי כמו בהמה 9 וחצי שעות רצוף, מה שלא אופייני לי ממש...כנראה כי המצב היה כל כך מדורדר שהחלטתי אתמול לשתות לבד...בחדר שלי בזמן שאני רואה איזה סדרה שאני לא זוכר כלום ממנה.
כל החרא הזה גרם לי להגיע לתובנות חדשות לגביי ולגבי החיים שלי: 1. ככל שבחורה אומרת לך שיש לה בטחון עצמי גבוה, עמוק בפנים זה בדיוק ההיפך. כי אין מצב שיש לך בטחון עצמי גבוה ואת בוחרת לסנן מישהו ולברוח ממנו מאשר להגיד לו לא.
2. אני חייב לסמוך יותר על האינסטינקטים שלי ופחות על מה שהסביבה מיעצת לי. השבוע פעמיים נפלתי בפח כי לא סמכתי על עצמי. לא שוב.
3. אני חייב לחזור להרזות כי בחודש האחרון רזיתי כלום אחד גדול. אני לא עושה דיאטה או משהו ואני מרזה לאט מאוד, בקצב של חצי קילו בחודש וככה נוח לי...אבל לא להרזות בכלל לא מקובל עלי.
4. אני לא רודף יותר אחרי בחורות. מי שלא טוב לה הפסד שלה.
5. אני מתכוון להישאר רווק בזמן הקרוב כנראה, היה לי מספיק "הרפתקאות" עם נשים בחודש האחרון.
6. אני חייב למצוא לי יזיזה כי אוננות זה לא כזה כיף.
7. מכבי ת"א היא קבוצת פח אשפה(כדורגל כן?) והפרשנים והשדרנים הישראלים הם פח אשפה גדול יותר. מי שמזלזל בליגה השוויצרית, בלגית, יוונית או אפילו צ'כית צריך להיות מפוטר לאלטר.
8. ביום שבת מחכה לי ההנגאובר הכי גדול בהיסטוריה של החיים הקצרים שלי.
הייתי רוצה לסיים את הפסוט הזה ממש ממש פה ולהגיד את זה ככה: אל תנהגו שיכורים!!! וזאת גם העצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם אבל אתם יודעים שהחיים מעמידים אותנו לפעמים במצבים לא צפויים ואני בסה"כ רוצה שתלמדו מטעויות של טמבל אחר(אני) ולא תעשו אותם על עורכם.
אז ככה אם אתם יודעים שאתם הולכים לשתות תשאירו את האוטו בבית. זה הדבר הכי חכם והנכון לעשות, חבל לסכן את החיים שלכם ושל הסביבה שלכם במקרה הרע, ובמקרה הטוב את הרשיון שלכם כמו שקרה לי. אני באופן אישי אף פעם לא לקחתי את הרכב כשידעתי שאני הולך לשתות, וגם במקרה הזה לא. נסענו צפונה, אני ועוד שלושה חברים כאשר הנהג התחייב בפני ובפני כולם שלא ישתנה, מקסימום שליש בירה. אבל אחרי ערב יחסית פרוע הוא די שבר את ההתחייבות שלו והגיע למצב שהוא שיכור...מאוד. באופן מפליא אני הייתי הסחי יחסית, כולה שתיתי 3 חצאי בירה ואולי במצב אידיאלי לא הייתי נוהג ככה אבל להיתקע בצפון לא יכולנו בגלל התחייבויות כאלה ואחרות. החלטתי ללכת על זה...מה יכול לקרות? הכל היה טוב ויפה, הרגשתי מעולה אבל המזל ממש לא האיר לנו פנים. עצר אותנו שוטר לבדיקה שגרתית והוא הריח את האלכוהול משאר הנוסעים. אמרתי לו ששתיתי רק שליש בירה מה שמותר בחוק(שקר אגב...שתיתי כמעט פי חמש מזה) אבל הוא התעקש על הינשוף. פה מתחיל המדריך, כך תמנעו משלילה לשנתיים וחצי:
1. תעשו את הינשוף ואל תזיינו את המוח לשוטר. אני לא יודע מה עבר עלי באותו הערב(אולי האלכוהול..?) אבל החלטתי שאני משקר עד הסוף והיתעקשתי על בדיקת דם שהראתה בסוף שיש לי בדם כמות גדולה מהמותר. מסתבר ששוטרים לא אוהבים את הסחבת הזאת...וגם בבית מהמשפט אתה מצטייר לא טוב.
2. מה שלא יהיה, אל תרגישו צורך להיתווכח או לצעוק על השוטרים. במיוחד כשאתם לא צודקים! במקרה הרע זה יכול להיגמר באף שבור כמו שקרה למישהו שאני מכיר ובמקרה הטוב יאשימו אותך בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו כמו שקרה לי ועוד תוספת לעונש כי השופטים לא אוהבים חכמולוגים.
3. אם אתם חושבים שהשוטרים עושו טעות טכנית בזמן התהליכים של הבדיקות שלכם וכו' ויש לכם כמה עשרות אלפי שקלים פנויים קחו עורך דין טוב שינסה לשחק על טעויות טכניות. זה יכול בהחלט להציל את הרשיון שלכם. אם לא פשוט תחסכו את הכסף ואת הזמן שלכם של המשפטים ותביעו חרטה על המעשים שלכם(גם אם היא לא אמיתית). שופטים קונים את החרא הזה ואם אתם מקבלים שלילה עד חצי שנה לא תצטרכו לעשות את הרשיון שוב מחדש, כמוני.
4. אני ממש לא מעודד נהיגה בשכרות! תמנעו מזה כמו מאש, אבל אם נקלעתם למצב לא נעים כמוני, תדעו להיות חכמים. אל תתנו לאגו שלכם לגרום לכם לסוע בתחבורה ציבורית במשך שנתיים וחצי + להוציא כסף על עורכי דין ורשיון חדש.
אוקי אנייודע שההיפ הופ הישראלי פה בארץ לרוב מיוצג ע"י ליצנים שרעבים לכסף ועושים מוזיקת מועדונים זולה נטו. לא עליהם רציתי לדבר. אתמול ישבתי באחד הפאבים בת"א עם כמה אנשים כאלה, חלקם עובדים על דברים חדשים ודיברנו קצת על מצב הסצינה בארץ, לאן היא הולכת ומה עושים איתה. כשיצאנו, שניים מהם שעובדים על אלבומים חדשים שיוצאים אוטוטו השמיעו לנו כמה סקיצות לא גמורות לחומרים החדשים שלהם וזה לא פחות ממדהים. אז אם אתם אוהבים ראפ והיפ הופ ישראלי שימו לב, אוזן ועין על השניים הבאים: ראפר ומוזיקאי בשם "טיון", אוהב לשלב כלים חיים ולא לשבת על ביטים אלקטרוניים נטו בקרוב מאוד ישחרר מיני אלבום...אם לא שמעתם דברים שלנו הנה דוגמה(הבית הראשון שלו):
הראפר השני שהוא מוכר בהרבה יותר, קוראים לו נתי חסיד(הופיע גם בבית האחרון של השיר הקודם) ולא מזמן הוא סיים לאסוף כסף דרך Headstart לאלבום החדש שלו. הוא שיחרר ממש לא מזמן מיני אלבום די טוב בשם "שביזות יום א" ששווה לנסות אותו גם. הנה דוגמה מהמיני אלבום:
חזרה לטופיק של הבלוג, הסופ"ש מתקרב לו ויום חמישי בערב או שישי בבוקר יש לי דייט עם מישהי אחרת כבר(כן לצאת בבוקר זה באסה אבל אני והיא בחופש אז למה לא לעשות מזה אחלה של ארוחת בוקר??). תאחלו לי בהצלחה :)
אני אוהב את הימים האלה שמרגישים כמו חרב פיפיות...זה מביא סוג של איזון, ינג ויאנג כי כשיש יותר מדי טוב אני לא סומך על זה, אף פעם. נתחיל מהרעות - אני חייב ללמוד לסמוך על האינסטינקטים שלי כי מבריזנים תמיד יבריזו בסוף. אז כל התקוות שלי לגבי חברה מתולתלת בפח כרגע.
החדשות הטובות - קבלתי אתמול טלפון מהמשטרה כמעט ב 9 בערב ושם אמרו לי שהחקירה בתיק שנפתח נגדי שנה שעברה נגמרה ואחרי שהיא עשתה ווידוי של פרטים מולי כדי לוודא שזה באמת אני, היא אמרה לי שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור. כנראה שאלוהים באמת קיים... חחח לא אבל איזה קצין משטרה נחמד כן.
אז למה היה לי תיק פלילי במשטרה בכלל ועל מה?? זה סיפור עצוב בפני עצמו שאולי שווה שאני אספר אותו כי זאת תופעה בפני עצמה במדינה שלנו. יום אחד נסעתי לכיוון הבית באוטובוס לצערי בשעות הערב...בסביבות 6 וחצי אם אני זוכר נכון. נכנסתי לאוטובוס וישבתי ישר במושב הקודמי מאחורי הנהג ושמתי אוזניות ישר ולא ממש שמתי לב למה שהולך באוטובוס. כשנכנסתי ראיתי בחור בן 35 + ישן על המושבים האלה של האחד מול השני אבל לא יחסתי לזה חשיבות...אחרי שעברנו חצי דרך כמעט שמעתי צעקות דרך האוזניות אפילו. הורדתי את האוזניות כדי לראות מה קורה ותחושה של גועל הציפה אותי. הבחור הזה שישן על המושב היה שיכור מסתבר ואישתו ישבה לידו ניסתה לקבור את הפנים שלה בטלפון מרוב בושה ולהתעלם ממה שהלך שם. הוא פשוט קם מהמושב והתחיל להציק לאנשים רנדומליים, זה כלל זקן בן כמעט 65. אם זה לא מספיק אז כל הצעקות שלו היו טינופת אנטישמית, מהנוראיות ביותר. כנראה שהקרחת שהוא ניסה להסתיר עם הכובע מצחיה גם לא הייתה מקרית... אני לא בן אדם שנכנס לעימותים בקלות וניסיתי להיתעלם מהמצב קצת אבל הגיע רגע שלא יכלתי לשתוק יותר, אמרתי שאין מצב שאני נחשף לגזענות ואנטישמיות במדינה שלי ושותק על זה. fuck that! קמתי מהמושב נעמדתי לו מול הפרצוף, ממש סנטימטרים ממנו ואמרתי לו בנימה אגרסיבית שלא ישכח שהוא חי בישראל ושהיהודונים שהוא כל כך נהנה להשמיץ משכו אותו מהעוני המחפיר של רוסיה ושהוא יכול לחזור לשם כי תאכלס הוא זבל שלא יחסר לאף אחד. באותו הרגע הכעס והזעם שלי השתלטו עלי לגמרי ואפילו לא חיכיתי לתשובה ממנו ולפני שהוא פתח את הפה שלו כנראה לקרוא לי יהודון, נגחתי לו בפנים וכיוון שהוא כבר בקושי עמד גם ככה הוא נפל על הריצפה כמו שק חרא ועדין היה בי חשק עז להמשיך אז בעטתי לו בצלעות עד שהתעייפה לי הרגל. אשתו הזמינה משטרה, וכך גם הנהג שגם עצר בדרך בדיוק מול תחתנת המשטרה הגדולה שיש לנו בעיר. השוטרים הגיעו די מהר...הם רק היו צריכים לחצות את הכביש. אשתו התחילה לבכות לשוטרים ואותי לקחו באזיקים בסופו של דבר ושיחררו בהמשך הערב למזלי. הוא ואישתו הגישו עלי תלונה במשטרה והייתי בטוח שזה יגיע למשפט בסופו של דבר כי כן תקפתי אותו ואישתו הייתה עדה לזה אבל אחרי אתמול אני מרגיש סיפוק. הוא גם הרגיש איך זה לקבל מכות מיהודון וגם יצאתי מזה בלי תיק. אז לאותו קצין שהחליט שזה בזבוז משאבים ולא מעניין את הציבור התיק נגדי, תודה לך :)
ולעניין רציני יותר, לכל אותם רוסים לא יקרים, או כל עדה אחרת שמגיעה לפה בגלל נישואים או קרבה ממש רחוקה ליהודי ויש לכם בעיה איתנו או עם המדינה הזאת. אני מוכן לפתוח מבצע התרמה בשביל לקנות לכם כרטיס טיסה בכיוון אחד חזרה לחור שממנו באתם יא טפילים!
אתמול כתבתי פה ועל אהבת חיי, האלכוהול ואיך החיים האפורים שלי היו שחורים בלעדיה אבל לא סיפרתי לכם שאני ואלכוהול זה לא בלעדי, יש לי פילגש שאני אוהב לבקר מדי פעם. היו תקופות שלא יכולתי לסגור את היום בלי לטעום קצת ממנה. אני אוהב את הריח שלה, את החמימות שלה ואיך שהיא גורמת לי להרגיש אחרי שאני והיא הינו מתחברים. לפעמים אני, אלכוהול ומרי ג'יין הינו עושים אורגיה, כי טובות השתיים מן האחת אבל למחרת הייתי מבין שהשילוב שלהן ביחד עושה לי רע. מה שאני הכי אוהב בשתיהן זה שהן לא מקנאות אחת בשניה, אני יכול להניח אחת מהן בצד ולהיות עם השניה ואני לא אחסר לה יותר מדי ואני יודע שאני לא אחטוף נעל בראש אחרי גם אם אעלם לאחת מהן לכמה שבועות. הן מקבלות אותי עם כל הפיגור, העצב והעצבים שלי ותמיד שם בשבילי, רק צריך לפתוח טיפה את הארנק. לצערי מרי ג'יין נהרסה בשנים האחרונות ופשוט לא כיף איתה כמו פעם, החיבור איתה לא איכותי כמו פעם והיא רוצה יותר מדי כסף על הזמן שלנו ביחד. אולי יום אחד היא שוב תחזור להיות כמו פעם ואני אחזור לבלות את הערבים שלי איתה, ואת הסופש"ים עם האלכוהול.
לכל סטלני ישראבלוג, מישהו יודע איפה משיגים חומר טוב שלא מרגיש כמו צמיג כשמעשנים אותו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
