אז אחרי שהתעקשת, הנה אני כותבת.
אבל מה בעצם אתה מצפה למצוא פה? למה כל כך רצית את זה?
אתה מצפה למצוא פה השתפכויות כמו פעם? כשהייתי ילדה קטנה ואהבלה? טוב גם עכשיו אני ילדה קטנה, אבל משתדלת ללמוד מטעויות ולהיות פחות אהבלה.
אץה מצפה שאני אכתוב פה כמה אני אוהבת אותך? או ההפך, אתה רוצה שאני אכתוב פה שאני באמת לא אוהבת אותך כמו פעם?
זה קצת מסובך, זה לא שאני אוהבת אותך פחות, ממש לא. אני אוהבת אותך בדיוק כמו פעם, אבל בצורה שונה, ומצאתי גם דרך שונה להביע את האהבה הזאת. כי לחכות למשהו שלא יקרה זה די מיותר ודבילי בעיניי.
אז כן, אני אוהבת אותך כל כך,
ואתה לא אחד מהשאר כמו שנדמה לך, אתה הבן אדם הראשון שגרם לי לאהוב אותו ולשנוא אותו ולכעוס עליו ולרצות אותו ולוותר עליו. לוותר על הפנטזיה, כן? אני לא אהיה מסוגלת אי פעם לוותר עלייך לגמרי. זה חזק ממני.
ושוב, כמו שכבר אמרתי לך בעבר,
אתה תישאר חרוט אצלי בלב תמיד.
לא משנה כמה תתנגד לזה.
מרוצה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
