אני מניחה שלכל אחד היה פעם חלום שהוא נתקע בתוך בוץ טובעני, ולמרות כל הרצון והניסיונות, לא מצליח לצאת ממנו.

זו התחושה כרגע בחיי.

אני תקועה במקום בלי יכולת ללכת קדימה, ימינה, שמאלה... וגם לא אחורה.

תקועה בעבודה מבזה,

מצד אחד היא קלה נורא ולא דורשת ממני מאמצים מיוחדים - 

אבל היא לא נותנת לי מספיק כסף או כישורים כדי להתקדם לאנשהוא..

לא לעבודה נורמלית, לא ללימודים, לא לדירה שאני כל כך רוצה.

אבל מרוב שנתקעתי פה, אני לא מסוגלת להמשיך הלאה.. לחפש עבודה אחרת,

אפילו שאני יודעת שזה הדבר הכי נכון.

יש את הלבט התמידי - 

האם עדיף עבודה שבה כל הזמן מרמים אותי מבחינת הכסף, "קונסים" אותי, לוקחים לי כסף ללא סיבה אמיתית מוצדקת,

אבל זו עבודה קלילה וכייפית ועדיין אני מרוויחה בה סבבה,

או שעדיף מקום עבודה הגון שבו אקבל בדיוק את הכסף שמגיע לי אך אעבוד קשה יותר וארוויח את אותו סכום או אפילו פחות?