רוצים לדעת מה קורה? תקראו!

חודש מאז שהגענו, הייתי היום בטקס יום השואה עם הקהילה היהודית במינכן. 

אסף נסע לסיור לימודי ובחרנו אני, ניצן, אורי וענת ללכת לצפות בטקס.

אז במדינה שבה הכל התחיל, מתכנסים יהודים שנולדו פה, שהיגרו לפה או שנמצאים פה באופן זמני בלבד- בבית כנסת אחד כדי לזכור. 

עד כאן הכל הגיוני,

אלא מה? 

שהטקס כולו (חוץ מהקדיש והיזכור) הועבר בגרמנית טהורה. אותה הגרמנית שבה צעקו על יהודים, בה קיללו אותם ובה השתמשו כדי לתאם פעולות נוראיות ולדווח על התקדמותן. באותה הגרמנית חוזרת ומתארת ניצולת השואה את שעבר עליה, באותה הגרמנית מסביר הרב למה קוראים לזה "יום השואה והגבורה".

וזה חרה לי.

לא בגלל שאני לא מבינה את השפה, דווקא הבנתי קטעים מהסיפורים וחלקים מההסברים שהיו בהתחלה.

לא. זה חרה לי כי לא הרגשתי שום התקדמות, הרגשתי שהיהודי ממשיך לכופף את הראש ולהתנהל לפי התרבות המקומית ובשפה המקומית.

היה קשה לי להבין איך אותה ניצולה, שגרמה לאנשים רבים לדמוע רק משמיעת הסיפור שלה, המשיכה לחיות במדינה הזאת. איך היא ממשיכה לדבר בשפה הזאת. ולמה? 

אולי זה ביקורתי מדיי מצידי, ובכל זאת- גם אני פה, גם אני מתנהלת ברחוב בגרמנית (קלוקלת), גם אני תורמת באיזשהו אופן לכלכלה המקומית הזו. 

מאידך, מעולם לא נדרשתי לעזוב את המדינה בה גדלתי, ואני רואה את עצמי חיה בישראל עד סוף ימיי. 

אבל גם מעולם לא סבלתי באופן כזה, מעולם לא לקחו ממני את ההורים ואת בני המשפחה שלי. 

היא אישה מקסימה ניצולת השואה הזו, אני בטוחה. גם אם לא הבנתי חלק גדול ממה שהיא אמרה אני בטוחה שהיא עברה זוועות לא פשוטות וזה נוראי מצידי לשפוט אותה. היא זכאית לבחור לחיות איך שהיא רוצה ואיך שנוח לה...

אבל, עדיין... אני לא מצליחה להבין למה? למה להישאר פה, ולמה לתאר את זה בשפה הזו?

איפה הניצחון שלך? 

איפה הנוכחות שלך במדינה שנועדה להגן עלייך ועל ילדייך? 

איפה השימוש בשפה שבה אמרת את צמד המילים "שמע ישראל" בזמן התיאור של מה שעברת? 

למה לא להרים את הראש ולהגיד "אני לא שייכת לכאן"? 

הערב, דווקא יותר מתמיד אני מבינה- אני לא שייכת לכאן.

התחבורה הציבורית מדהימה, המחייה זולה באופן משמעותי מהארץ, האנשים מנומסים להפליא והשכר גבוה בהרבה אבל אני לא שייכת לפה. 

זו חוויה של כמה חודשים, אבל זה בלתי נסלח.

ואני חושבת שיש שני נצחונות משמעותיים שהטקס היום שכח: מדינת ישראל והשפה העברית. 

חבל שגם היום, היהודים פה התנהגו כ"גרמנים בני דת משה" ולא כיהודים. 

לילה טוב,

חופית.