|
| 1/2016
בזמן האחרון עולים זכרונות מהילדות ותקופת החטיבה והתיכון,ואחד הדברים הכי מהותיים שהיו זה שלא הרגשתי אישה.לא הרגשתי בנוח בחצאיות וחולצות הדוקות,נלחמתי עם אמא שלי שתאפשר לי לקצר את השיער,ובערב אחד הצהרתי שאם היא לא תתן לי ללכת למספרה אז אגזור אותו לעצמי.בסופו של דבר כך היה וגזרתי לעצמי את השיער ועשיתי לעצמי דירוגים שנראו כמו נזק,אז דוד שלי נאלץ לקצץ לי אותו ממש,ואני זוכרת כמה התרגשתי מהמראה החדש וכמה זה שימח אותי. אני זוכרת את התחושות האלה גם הרבה לפני החטיבה,שכפו עלי לעשות דברים מסויימים שלא הרגשתי שמתאימים לי,כמו לרקוד או ללבוש רק ורוד ולשחק רק בדברים של בנות(הכי נהנתי להיות עם הבני דודים שלי ולשחק במייפל סטורי). אני זוכרת שבגיל 12 התאהבתי במישהי ואז התחלתי לחקור ולנסות להבין מי אני,וסירבתי בתוקף לקבל את התחושות האלה.השורה התחתונה היא,שהיום אני יודעת שאני לא מוכרחה לבחור צד,ושאני לא צריכה להתבייש במשיכה שלי למינים אחרים(על אף שעכשיו יש בחור אהוב ומדהים שנכנס לחיי),ויש ימים שאני מרגישה יותר הוא מאשר היא,וזה בסדר,וזה מייחד אותי(במובן חיובי). זהו פרקתי עול.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
incinerate