כשיש מה להגיד

הגשם נפל בערב יום חמישי על העיר האפלה,

בדיוק כשצילה ירדה לגבי

היא הציצה בחלון, וחייכה חיוך גדול,

"החורף הגיע, גבי! החורף הגיע, אתה לא שמח?"

"לא כל-כך," אמר גבי בפנים חמוצות ועם זקפה משתוקקת,

"בואי, צילה, תגמרי את העבודה, התשוקה הורגת אותי,"

"אני אכין כוס תה," אמרה צילה וטפחה על האוויר,

"בגשם צריך לשתות תה," וכבר היא נחפזה למטבח

למה לעזאזל בגשם צריך לשתות תה? חשב גבי,

ולבש את מכנסיו. הוא חשש שיהיו לו כאבי ביצים

היא חזרה עם קקאו, "לא היה תה, גבי, לא נורא,

אני לא כל-כך מוכנה לחורף,"

"אני מוכן לך," הוא אמר,

היא הביטה על הזקפה מבעד למכנסיו וצחקקה, "אני רואה,"

ונחפזה להביא עוגיות. 

מה לא בסדר עם האישה הזאת? חשב גבי

היא חזרה והביטה בו, ופתחה את קופסת העוגיות,

"אני מצטערת שאני משאירה אותך ככה," היא צחקה עם שיניים,

"אבל הגשם הגיע. דווקא אתה נראה חמוד ככה,"

"כן?" הוא ענה בטינה

היא התעלמה מנימת הטינה בקולו, וכרסמה את העוגיות.