כשיש מה להגיד

עברתי ימים כ-לילות בניסיון להבין מי אני,

מה אני, מה אני עושה כאן

וככל שאני יודע יותר, אני מרגיש שאני יודע פחות

אז אני חוזר אל השורשים, אל הפתקאות המקופלות

שום-דבר לא באמת משנה, רק לעשות את מה שצריך

מה שצריך לעשות, זה מה שהלב אומר,

אחרי שמנטרלים את כל רעשי הרקע מחרישי האוזניים

אני נודד בחדרים כמו איש זקן מאוד וחולה מאוד

החורף לא מיטיב איתי

ההסקה התקלקלה, אני לא יודע להפוך את המזגן לחימום

אחותי ליכסנה מבט אל המזגן, אבל לא אמרה כלום,

שיקפאו, לא בעיה שלה

עכשיו אבא חולה, ואני חולה עוד יותר

אני צריך את גלולות האקמול

מתחשק לי להקיא את כל החולי שלי החוצה,

במקום זה אני מסתובב בתוך הראש שלי כמו פורפרה.