כשיש מה להגיד

היא אמרה שהכול בראש הקטן והשרוט שלנו

כלומר, איך זה יכול להיות,

אדם שלא מדבר

הולך לישון, וקם, ואוכל, ושירותים, ומקלחת,

ולישון

שומע מוזיקה בעודו בוהה בקירות,

מסריח את הסדינים בזיעה,

אוכל כמה פרוסות לחם עם גבינה לבנה לארוחת צהריים,

ואבא לא מבין למה הוא מבשל

יש לך את כל הזמן להיות דפוק בראש, זה לא הזמן,

כך אבא ממלמל

מחשב חישובים על המחשבון,

יש משחק אסטרטגיה שדורש ידע בסיסי בחשבון

"כן, הקמתי עיר, וירטואלית,

אתה יכול לבקר, אם בא לך"

יש שם קולנוע?

"האמת ש-כן"

ובית זונות?

העיניים בוהות לתוך הכוכבים בשמיים,

וכל העולם נופל לתוך החלל החיצון

לתוך החור השחור בלב שלו

אתה יכול לקרוא לזה חיים, אם אין לך ברירה

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?