הייתי וברחתי

קוצים קטנים מפרקים ידיים בערב יום שישי

ארגזים של ממון, של תיאבון, של אבדון

זוחלים לחדלון

וארץ זו על בנותיה שוכנת ביינות לסלעים

ואני עומד על סלע ומשקיף לגבהים

היא עומדת שם, מביטה בי,

בעיניים עתיקות וחכמות

וזהב ויהלומים אין לי כדי לפדות

בחושך המר הזרע נזרע, צומח לאור הירח

והירח חיוור מחליף גוונים של לבנים שונים

מתהפך על משכבו ולא יכול לישון,

כי כל המדינה כאילו תלויה לו בקצה הלשון

עננים של שלכת מבשרים מעל על ימים מתוקים יותר

בו נשב בחברותא ונשתה מכבי מחבית.